חרב פיפיות
אתה יכול להחליט מה לעשות.
הצד הזה או הצד האחר,
כל אחד מהם דוקר.
אז נשאר לעשות חוץ מלבכות?
ננסה לבחור בצד שהורג פחות...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגעים קשים רגעים בהם אתה אומר "מישי צודקת". זה אכן "הו" ולא "או" (ואת אכן קטנונית, אבל גמני). וגם אם המילים לא מדהימות, הביצוע של תיסלם חביב ביותר (גם אם במקור זה לא שלהם). [ליצירה]
- [ליצירה] נאלץ להסכים עם סו אם זה מה שהמילואים מוציאים ממך, כן ירבו... (אם כי, אני פחות מזדהה עם שורת הסיום. אבל בהחלט שני הקטעים ממש טובים) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אם כי, המפתח כן נמצא בצד הזה. הוא תמיד שם. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני גמני אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן... * האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?) * האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים? * האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל) * איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא? אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוש היקר, לא הבנת. זה מעבר ל"שגגות", זה הופך לזכויות. וכן, יש עוד הרבה מה להוסיף, אך החליטותי לצמצם בכמות (ומתוך כך גם באיכות). יום אחד אלמד לכתוב *קצר* וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש אחרת! מה שאתה כתבת ומה שילד כתב! מה שאתה כתבת יותר מתאים לכותרת שלך (ולהסתכלות קצת כואבת על המציאות), מה שילד כתב זה יותר יפה ואופטימי. לפעמים אני מעדיף ככה ולפעמים ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר מר משה, "בשעת השחר יש אור אחר מסוף היום, ואין סיפוק משום דבר ואין סיפוק משום דבר" [ליצירה]
- [ליצירה] איך הגיעו לפה כל הדיונים? למכן השם! נפתח פה פורום אמונה ולא סיפרו לי? בכולופן, אם כבר כתבו פה כמה תיקונים אז "העוסק במצווה פטור מן המצווה", העוסק, לא המתחיל. (או שזה היה בכוונה? כמו כל המשפטים שאחינו הפחות דתיים אוהבים לצטט ובד"כ שוגים בציטוטם?) [ליצירה]
- [ליצירה] כולם מוצאים את הכיוון (שכחת שאני יודע ה כ ל ?), אמנם לא כולם גם מצליחים להגיע אל הצמיחה הסופית וקומלים בדרך, אבל בתוך הבפנים של הגרעין יש את הכיוון הנכון (אבל מצד שני, הוא רק צמח...). וסוערה היא זו שהביאה את כולנו הלום, לא כך? [ליצירה]
- [ליצירה] אחד מהם?! זה אומר "אף אחת"?! ת'יודע, אין לי מושג איך אנדים מצליחים לכתוב על משהו שהם לא באמת חוו. זה נע אצלי בין הערכה עצומה לבין אמירה של "אז למה אתה עוצר את כל הכוחות האלו שיש בך?!" [ליצירה]
תגובות