חרב פיפיות
אתה יכול להחליט מה לעשות.
הצד הזה או הצד האחר,
כל אחד מהם דוקר.
אז נשאר לעשות חוץ מלבכות?
ננסה לבחור בצד שהורג פחות...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עד לאזרחות חתלתול. מבמילואים כולם שווים בפני (חוסר) החוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יכול לנחש מה אני עומד להגיד... צעעעעעעעעעייייייייירררררררר!!!!! ואם אתה תגרום לי להתחיל לספר מור"קים (כומתות על הראשים), כנראה שמצבי באמת גרוע. אז רק נגיד שתחכה לפעם שתגיד קבלת שבת תוך כדי נסיעה בג'יפ, או לפחות תתפלל את מוסף של ראש השנה ב2 דקות ותלך לכבות צמב"רים... להמשיך? תראה לאן אתה מדרדר אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] כמאמר המשורר גמני נון קונפורמיסט! כמו כולם... [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא עוזר!!! שעות של הכנה לפסיכומטרי ולכל שאלות ההגיון שם, וכשזה מגיע ל"משפט אחד" אני לא מבין כלום. איש, אולי במקום לבקש מרן* תסביר אתה מה רצית? בברכת "אני תמיד משקר". [ליצירה]
- [ליצירה] פראפרזה על יונה וולך? ובכל מקרה, קטע יפה ולו רק כי אני אוהב את "זה היה אצלי בידיים" של יונה וולך (ואת הביצוע שלו ב"בציר טוב") [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שאופטימי לפעמים צריך להשתנות רק כדי לגלות שבסוף הכל זה את. מן "ללכת עד לגשר כדי לגלות שהאוצר נמצא אצלך מתחת לתנור" (או מתחת למחשב?) [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי או שלמעשה אתה כבר בתוך "בוהמה דתית רווקה". שכבר שג"ר עליך המדבר... (צורה זה עוד ביטוי לזה, זה לא העיקר) [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי סרט כזה יותר מדי סופים. ז'תומרת, התסריט לא היה דומה, אבל היו בסוף איזה חמש סצינות מתח-סיום לפחות. תקרא קצת אסימוב, תלמד איך עושים סוף יחסית סביר, גם אם קצת צפוי, ומוסיפים רק משפט אחד לסיום שמשנה את כל זווית ההסתכלות שלך. אממ, לא יודע למה נפל עלי מצברוח קרבי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו הרבה דברים גם החיים הם סוג של אשליה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש אחרת! מה שאתה כתבת ומה שילד כתב! מה שאתה כתבת יותר מתאים לכותרת שלך (ולהסתכלות קצת כואבת על המציאות), מה שילד כתב זה יותר יפה ואופטימי. לפעמים אני מעדיף ככה ולפעמים ככה. [ליצירה]
תגובות