[ליצירה]
אחד מהם?!
זה אומר "אף אחת"?!
ת'יודע, אין לי מושג איך אנדים מצליחים לכתוב על משהו שהם לא באמת חוו. זה נע אצלי בין הערכה עצומה לבין אמירה של "אז למה אתה עוצר את כל הכוחות האלו שיש בך?!"
[ליצירה]
מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה.
כל אחד ומה שהוא מכור אליו...
(ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט)
[ליצירה]
אתה יכול לנחש מה אני עומד להגיד...
צעעעעעעעעעייייייייירררררררר!!!!!
ואם אתה תגרום לי להתחיל לספר מור"קים (כומתות על הראשים), כנראה שמצבי באמת גרוע.
אז רק נגיד שתחכה לפעם שתגיד קבלת שבת תוך כדי נסיעה בג'יפ, או לפחות תתפלל את מוסף של ראש השנה ב2 דקות ותלך לכבות צמב"רים... להמשיך? תראה לאן אתה מדרדר אותי...
[ליצירה]
וואאוו
לא נראה לי שיש לי הרבה יותר לומר מזה.
ולגבי העריכה, קחי את הסיפור, תגזרי את הטקסט (בלי הסוגריים שמדגישות) תדביקי את הקטע שעד הפלשבק, תלחצי על הסימן של הסוגריים, ואז תסמני את הכיתוב שבין הסוגריים ותדביקי עליו את הפלשבק. תעשי רווח, ותדביקי את שאר הטקסט (או שתפני למנחם).
(חבל שכזה קטע יפה יהרס בגלל העריכה).
[ליצירה]
טוש היקר,
לא הבנת. זה מעבר ל"שגגות", זה הופך לזכויות.
וכן, יש עוד הרבה מה להוסיף, אך החליטותי לצמצם בכמות (ומתוך כך גם באיכות). יום אחד אלמד לכתוב *קצר* וקולע.
תגובות