[ליצירה]
קול עצמותי יאמר נא
(ובנוסף לכותר)
גם אני גרור אחריך בתהיה: לא זמני הוא, רק שובב. סובב מכדי לגעת, גורר ולא קופץ.
האם הקראת זאת בנשימה רעננה?
הרבה אחוה
ראובי
[ליצירה]
[ליצירה]
איזה רעיון יפה....
גם המבנה מקסים!
(ההדרגתיות-
and while you..... i was thinking
and while i was thinking.......)
רק אולי בגלל שזה שיר עדיף להקפיד על capital letters איפה שצריך.
[ליצירה]
עוד
קריאה ראשונה. אני עוד מאכל. שורף את המילים כדי להתאים אותם אלי. ומרגיש שיש כאן משהו גדול ממני, משהו שאני צריך ללמוד ולא רק להחליק מעליו כמו גשם על חלון. אני פתאום מוצא את עצמי מוזאי, מלא בהשראה. אני נמשך אל תוך השיר.
האם מקרה הוא שאני מקשיב למודי בלוז עכשיו?
[ליצירה]
עוד
ולפעמים נקודת האחיזה מחזיקה בי בעוז. חולשת עלי ובזה ללחציי להחלץ ממנה. זאת אותה נקודה שאנשים זרים לי רואים בה אלוהים. אותו בסיס לא מסויד של כל הידיות והמנעולים שסובבים אותי ואת שכמותי. כל הכניסות והיציאות האלה לאפשרות שניה, לדרך אחרת.
אני שבוי בידי הבחירה ללא דרך לברוח. כל מי שהייתי יכול עומדים ומנופפים בכל מה שהייתי יכול מתוך האיפה הנעלם של האידך גיסא. ובחרתי ללכת, שבוי בכבליי, אל חבריי הבורחים אל אין הבחירה.
נתראה כשאשוב.
[ליצירה]
שיר עצמו כתוב טוב למרות שלקראת הסוף אני לא כל כך מבין למה ספיציפית אתה מתכוון. האם לחומת ההפרדה בפועל או כמשל?
חוץ מזה גם ארה"ב כמו הרבה מדינות ודתות (כולל ישראל ויהדות) התחילו כרעיון פנטסטי שעם הזמן נשאר בתחום הפנטזיה ואיבד את הערכים והרעיונות שעמדו מאחוריו.
ואסיים בציטוט מאת לאונרד כהן-
"it's coming to america first, the cradle of the best and the worst"