כבר לילה, ואתה במיטה
סופר משאיות על הכביש המהיר
וילדת הדמיון, מהמדף מביטה
לראות אם תמצא מחילה באויר
והיא שולחת אליך ארנב יהודי
עטוף בגלימת משורר ודממה
ואתה נחפז ללבוש הורידים
שיקשרו אותך לאדמה
והדלתות נפתחות נסגרות
מזמינות למשתה הגדול
ושם החיה מזילה נהרות
שופכת עליך הכל
ומי זה צועק בשפת הזונות
שאין מקום בשבילך
ואיך יתכן שבמקום אתונות
מצאת ימה מלוחה
והראש שבכובע פולט ערפל
שורק כמו קומקום על האש
ושוב, אתה שוב למלכה מתנצל
שספרת עד שש, שש ושש
והכל מתמוטט מסביבך
כמו חלון ראוה או דמעה
ואתה מתעורר, שטוף זיעה, בביתך
והילדה את הספר סיימה
הילדה על חייך איימה
הילדה את חייך קיימה
