[ליצירה]
יפיפה בעיני, נוגה משהו...
אהבתי מאד את הסיגנון, על אף העומס במשחקי המלים. במיוחד - תמהתי, תמה, יתומה.
"חוטים של חסד
נעורים..." יש בזה כפל משמעות, מקסים.
אסירת מותרות-
ואני אסירת תודה.
שבת של אורה.
[ליצירה]
שלום אריאל
התגובה מתייחסת בעיקר לשתי השורות האחרונות:
בְּלֵילוֹת אוֹר עָמוּם בַּנֵּרוֹת אֲחַפְּשֵׂךְ
לִרְאוֹתֵךְ בִּלְבָד
השורות הדליקו לי אסוציאציה לנרות חנוכה, שאין לנו רשות להשתמש בהם אפילו כדי לראותה בלבד.
אין פה עומק מעבר לכך, אבל הוקסמתי מהשיר למרות שלא הבנתי אותו, וזרקתי את האסוציאציה כתגובה.
[ליצירה]
מבלי להבין כ"כ
את כוונתו המדוייקת של המשורר (ואחרי כל השיג ושיח ודיון וויכוח המשעממים והכל-כך מיותרים (יש אנשים שמחפשים בכח איפה מה להעיר) שממש לא עושים חשק לנסות להבין עלמה בדיוק ולמה)-
אני בוחרת להתייחס רק לזרימה של השיר.
פנטסטיקו ! בראבו!
ואיך לא הופתעתי לדעת שזה שיר שנעשה איתו משהו. (הולחן וכו').
כבוד.
[ליצירה]
ראשית, זהו שיר יפהפה.
פשוט יפהפה.
יש בו פאתוס שכבר נדיר למצוא במחוזות הציניות, פאתוס לא בנאלי, ושימוש עדין ומתנגן בעברית כואבת.
עם זאת שתי הערות:
1. הניקוד שגוי. אשמח לנקד לך את כל השיר אם תרצי (כתבי לי באישי).
2. המילה "מורס" קוטעת וצורמת. היא לחלוטין לא מתאימה למשלב, לסגנון הכללי של השיר. הייתי מחליף אותה.
ושוב, יופי של שיר. כל הכבוד.
[ליצירה]
מאוד נתן יונתן,
קצת אהוד בנאי.
חריזה שכמדומני אינה אופיינית לך.
שמו של ראש הישיבה בשורה הראשונה... מתמיה, אלא אם יש כאן רמיזה לאישיותו של הנ"ל (מסופקני).
לא יודע, ילדי תכול העין, לא מצאתי כאן את העוצמות שאני מכיר אצלך. מצטער.
[ליצירה]
יש כאן תנועה מיסטית דרמטית
שעליי עוד לעמוד על טיבה ביתר העמקה
על כל פנים, זה שיר יפה מאוד
קווי אור שחר מרצדים מרוסקים, זה תאור קשה ומרתק של התגלות
שבת שלום