[ליצירה]
או קיי זה לכל אלו שמבקרים את התגובות שלי -
שמע היצירה היא מרקם מעורב של קסם ודברי חולין.
אני נהנה למצוא בין השורות רעיונות מפתיעים חודרים אך עם זאת אמרו חכמים אל תרבה בדברי חולין.
וחלק גדול מהשיר הוא תיאור בשפה היומיומית השפה שנועדה ליחסי גומלין בין בני אדם לצורך הנימוס.
הבעיה היא שלשם השיחה הפשוטה אנו נוטלים את הפיוטיות מחיי היום יום משום שאין גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה כשאנשים דחוקים אין להם זמן להרהר בחיים והם לא מצליחים לפתוח את הלב להרגיש את העולם. ושיר צריך לבוא בדיוק מהמקום הזה אבל רובו של השיר הזה שלך שוכח לעשות זאת.
אז שים לב לזה כשתכתוב את השיר הבא
[ליצירה]
ואם המטרה לא ידועה לי?
אבל לא יתכן שהיא טובה.
אז מה לא נאמין.
דומה למה שקרה לאיוב - לא הייתה מטרה למכות.
והידיעה של דבר זה הייתה המבחן של איוב.
[ליצירה]
בשיר יש מהחיים של האדם הדתי
הרמב"ם מאוד מזלזל בכל אלו שכותבים שירים דתיים.
ולא רק זה הוא גם מביא קטע מהגמרא שאומר לולא בתורה היו כתובים 13 מידות ולולא סנהדרי גדולה הייתה מתקנת אותם לא היינו אומרים אותם.
ואז אומר שיש לדעת שאפילו בלומר 13 מידות יש פסול. ויש 2 הלכות שמדגישות את דעתו בנושא.
1- שחובה לשים טלית אף בתפילה משום שהיא שאפילו התפילה מלאה בדברים שיש בהם פסול אבל היה חובה לתקן אותם משום החולשה השכלית של ההמון והטלית תזכיר לך את המצוות.
2. הוא פוסק שמותר לומר את 13 המידות בשירותים.
לכן כל דבר שבעניין דת שכותבים על מצוות וכולי אני בוחן אותו טוב טוב אם הוא ראוי להיכתב או לא.
[ליצירה]
אייש העיקר של השיר
איך זה שפיספסתי - אבל עכשיו ציפור שבלב מחפשת אותך.
זה יפהפה התימצות הזה הרעיון הזה ניראה לי נדיר ביופי שלו
השיר הורס את הכל הרבה מילים שכאילו באות להסביר במסווה את המהות של השיר רק מורידות ממנו ומצמצמות אותו
כל החלק האחרון - הוא כמו הסבר למשהו שכל המוסיף לו גורע ממנו
[ליצירה]
who i m is difiend intirely by what i m
או הפוך
ניראה לי תואם במידת מה את מה שכתבת
זה נחמד חשבתי בהתחלה שקראתי שזה הולך להיות יפה אבל באמצע המשך לסוף לא הצלחת להביא את זה לידי ביטוי ושיר חבל כי התחיל טוב ורעיון אקסיטנציאליסטי עיקרי
[ליצירה]
בכל מקרה
ההשראה הייתה לאור הפרקים החדשים של הסדרה סמולוויל
כאילו נשמה נולדה לעולם ואני לא מתכוון לתינוק ולגדילה שלו אלא לאותו רגע שבו אדם מהרהר על עצמו מעלה עליו הכתוב כאילו נולד
אז אתה נמצא במצב של משבר זהות העבר שלך לא אומר מי אתה
המקרים שנקלעת אליהם ברגע שהתעוררת הם לא שם כי הם חלק ממך כאילו גם הצורה בה אתה נראה והחיים שלך נראים. זה לא אתה
מי אני - מה האמת שלי - זה יכול לבוא רק ממני.
אמנם יכול להיות שהסיפור כבר נכתב. שהסוף - כדבריו של הסוכן סמית' במטריקס לניאו - הוא בלתי נמנע
אבל התפקיד שלנו שמגדיר אותנו כאשר כל השאר לא משנה הוא הצורה בה הסופר חושב עלינו. מה הוא חושב עלינו זה תלוי בנו. כלומר במה שאנחנו חושבים עליו אם בכלל.
[ליצירה]
האופפת מעשנת סביבה כל התיאור הזה עשה מבחינתי את השיר.
המון שירים כותבים בנות על יחסים כושלים שהיו להן.
ותמיד בשירים הנושא זה הן עצמן. עוד לא ראיתי שיר כאן שהמשוררת הפגועה ממשהו ומשום מה הפיחה חיים בדמות הגבר בשיר.