[ליצירה]
אוי ואבוי לנו ולנשמותינו
אם אני מסתכל על הדברים רחוק אני רואה פשע גדול וצביעות גדולה יותר
סך הכל מה כתוב במאמר
כל אדם - כביכול - הוא אגואיסט
כל אדם - כביכול - מחפש להיות מאושר
לא מצליח לו
אם רק תקבל את הקבלה כמשהו שיש לו הגיון שהוא לא הגיוני לנו אז תוכל להיות מאושר באמת.
כל מה שהבאת כאן הוא עיוות גמור של אנשי אמונה יהודים דתיים.
אתה עושה את האדם תכלית ומרכז הבריאה
ממש כמו שהנוצרים עושים את האדם תכלית ומרכז הבריאה ולכן האלוקים שלהם - ישו - מקריב את עצמו בשביל האדם.
לעומת זאת אברהם מקריב את בנו בשביל ה'.
ואלו שני גישות שונות לחלוטין
האחת אומרת האדם הוא התכלית
והשניה שה' הוא התכלית
מי צודק - אף אחד
כי לומר שמישהו צודק זה בעצם לומר שההגיון הוא התכלית או שהשכל הוא תכלית ואני לא פילוסוף
אני אישית הכרעתי
ה' הוא האלוקים.
אבל אל תשתמש במסיכת הדת היהודית להעביר רעיון שהוא מנוגד לה בתכלית.
אתה מקדש את האדם עושה אותו ה'
ואת ה' אתה הופך לכלי לספק את האדם וזה אתה
אבל אל תשתמש במוטיבים מהדת בשביל לתת לגיטימציה לדברים שלך
וחוץ מזה עצם זה שאתה מחפש לגיטמציה לדברים שלך מראה על חסר
אדם מאמין לא מחפש לגיטמציה בשביל לעשות אלא הוא קודם כל עושה.
הרבה אנשים עושים מהקבלה משהו שהיא לא בשביל הצרכים האישיים שלהם וזה חבל
[ליצירה]
את רואה זוהי כתיבה שמתאימה יותר לסיפור מאשר לשיר משום שבסיפור את יכולה להביא את הדברים מהעומק של הדמות הפועלת אבל בשיר שאין את הדמות שתביא את המטען שלה צריך משהו נוסף
צריך להביא תפיסת עולם בכמה שורות זה כישרון נדיר שכאן לא התבטא.
אם את מחפשת לראות למה אני מתכוון אולי תפני לשירים של ייטס.
[ליצירה]
לא הבנתי את השאלה שלי
לא שאלתי על השם ספציפי
אני מתכוון לשיר עצמו
תשובה כנה
את כתבת משהו שבא ממך
או שכתבת משהו מבדר
וגם דרמה ועצב וטרגדיה זה מבדר
זה פשוט נראה מבדר מצד אחד
וחכם מצד שני ככה שקשה לי להחליט