[ליצירה]
תסביר לי - כאשר הכל נרגע עולה זיכרון שהוא כחרב מונחת על צווארך?
[ליצירה]
[ליצירה]
אני איתך בשימוש המתחכם והמתוחכם במילים אבל זה ניראה כאילו השיר היה בנוי בשביל משחק המילים
ולא שהמשחק היה בנוי בשביל השיר. כמו איזה דר. סוס למבוגרים אשכנזים .
[ליצירה]
ניראה לי שאם הייתה מנפה את השיר והיה נשאר ממנו רק אותם קטעים מטאפוריים כמו הסוף עם מינימום חיבורים ממש רק לשם הצורך התחבירי היה יוצא מאוד יפה.
[ליצירה]
הקיבעון כאן הוא שלך
את מאמינה שהמים הם כחולים. ושהכחול הוא מהותי לחשיבה שלך. האור הפשוט והטהור של הווידוי הוא היחיד שיכול לאפשר לך להסתכל על מצולות תודעתך מבלי להוסיף צבעים ומבלי לשנות קווים ופרופורציות
ולראות את הדברים כמו שהם
[ליצירה]
חס ושלום שלא תקשיבי לזהירות שבור.
אין לך מה להשאיר רושם על שום קורא את משוררת לא קופירייטר. וזה שיר לא גי'נגל לפירסומת.
בנוסף על מה שהיא כותבת שם לבאר את משמעות התיאור של העולם שאת חשה. כאילו מדוע בחרת דווקא לתאר שראית דווקא את מה שראית.
יש בזה יתרון ויש חיסרון. עמנואל קאנט דן בזה בהקדמה לביקורת התבונה הטהורה. ומה שחשוב לדעת זה. שככל שמאריכים בדוגמאות והסברים אז העומק של המילים כאילו מתמלא בדומן שיש להסיר אותו לפני לעומת בהסברים השיר יהיה יותר נגיש.
אבל ביחד עם הנגיש הוא גם נהיה שטחי.