[ליצירה]
הכתיבה כאן באה ממקום נכון שהוא הסתכלות המחבר על העולם אבל העומק שנמצא כאן הוא לא ברמה הגבוהה ביותר אמנם יש הסתכלות אבל לא מספיק התבוננות בתמונה.
[ליצירה]
כמובן שהקדשת לצד השני שורה אחת ועוד אחרונה
אבל זה לא משנה
העניין הוא שזה פשוט לא שיר
זה תוצר של הצביעות האנושית לייפות ערכים שאנחנו מתביישים בהם
[ליצירה]
גן האהבה - יופיה של האהבה ע'פ בלייק (מלאה חוויות).
הכנסייה - האנטיתזה לאהבה - סגורה.
אפשר להקביל את השיר למציאות החרדית - צריך לחיות את החיים ולא לחרוד מהם.
[ליצירה]
דווקא יש מתכונים ממש טובים ממצות וחוץ מזה אני מת על מצות כל עוד זה שבוע בשנה.
אבל באמת למה הם לא יכלו לחכות עוד כמה דקות.
יחוץ מזה פעם ניסיתי להכין לחם בעצמי ולא נתתי לו להחמיץ ולא יצא שום דבר דומה למצה.
[ליצירה]
השיר מבחינה רעיונית יפה
הצגת אותו גם בצורה מיוחדת
חבל רק שמבחינת המבנה שלו
לא יצרת קצב לשיר
כל שתי שורות קוראים אותו בצורה שונה זה הדבר היחיד שהורס
[ליצירה]
אני רואה ששיתפת בני אדם בהגיגים שלך
או לפחות ניסית לשתף
השתמשת בשפה יומיומית אבל אם חושבים על זה רואים שהשפה היומיומית שלנו נועדה בשביל חיי חברה תקינים. בשביל התועלת של הגוף של המדינה של הנפש וכן כלל מסגרות האדם.
זו שפה שמטרתה לא בה אלא במשהו שיבוא ממנה.
עם זאת קיימת שפה שמשמעותה בה
ואין מה לעשות איתה אלא להזדהות
היא לא באה לגרום לך להרגיש טוב
או לרגש ולהפעים אותך או להדהים ולרתק
אלא רק למסור את עצמה עירומה כמו שהיא.
זו שפת השירה
זו השפה שבה אנחנו מרגישים והשפה שאותה אנחנו מנסים לתרגם לחיי היומיום.
אין לה מילים אלא רק כיוון אז אם תרצי באמת להיכנס לנבכי התודעה הפשוטה ולמצוא את האמת אולי כדאי שתנסי למצוא את הרעיונות שלך דרכה דווקא ולא דרך מונולוג