אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
השיר הוא חכם בתכלית שלו.
אבל השיר הוא גם מבנה ומשחק במבנה
השיר הוא גם מילים ומשחק במילים
כמו כן שיר הוא גם תוכן ומשחק בתוכן.
המבנה ניראה חסר אין בו שאיפה להגיון אלא אם כן ההגיון הוא שיהיה חסר הגיון וזה לגיטימי
המילים בשיר לפעמים רוקדות זורמות ולפעמים יושבות בצד מחכות לך שתזמיני אותם לרקוד.
מבחינת התוכן רק חבל שהוא לא מתפרס ליותר תחומים. את התמקדת יותר בתארים כמו מובס או מנצח שאפשר נגיד לומר במקום מובס - מקבץ נדבות או במקום מנצח הרקולס.
אני יודע שזה לא מתאים לומר בשיר רק הבאתי את זה בשביל לבאר את הכוונה של תוכן שמתפרש על הרבה תחומים ולא משתמש באלמנטים שבאים מאותו מקום כל פעם.
[ליצירה]
אין מטרה קצבית לשירה ואף אין לו קצב בכלל.
מטרה קצבית יכולה להיות בדומה לסיפורי קנטנברי קצב שנקרא כפעימות הלב שממחיש את ההתפעמות.
התבנית של השיר איננה אחידה ובת מטרה
הדימויים שבשיר אינם מגוונים במיוחד ומתפתלים בנסיונם לתאר תודעתך משום שהם לא מתאימים לשרעפים הספציפיים הללו ואת מוצאת את עצמך נצרכת להתפתל במקום לזרום בתיאור מטאפורי.
וגם אם היה לך את כל זה והיית מוכיחה מצויינות ספרותית עדיין היה נשאר החסך הקוגנטיבי.
חוסר העמקה במושג ענווה.
תחשבי על זה -
הרי אם את טוענת שאינך מסוגלת לתפוס את השם.
כיצד את יכולה לבקש ממנו דבר.
האם יתכן לבקש דבר ממי שאינך יודע מי הוא
אם כן אז ממי אתה מבקש
לבקש זה תמיד ממישהו
מקסימום אפשר לומר שכמו בתהילים אין כאן בקשה אמיתית אלא גילוי של צרכים עמוקים של אדם.
בכל מקרה זה רק כמה נקודות.
תגובות