אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
תלוי מה האמונה שלך לגבי המציאות הנצפית - אני מאמין שאדם הרבה פעמים יודע את האמת כשהוא מסתכל עליה אך הוא מעצב אותה מחדש כיד הדמיון לפי הצרכים הקוגנטיבים שלו.
אני חושב שאמנים בכלל ומשוררים בפרט מצטיינים בהבניית מציאות שקרובה לזו שבני אדם חשים באופן אינטואיטיבי - מכאן גם נובע מקור ההערכה כלפיה - כולם יודעים אותה רק לא יודעים/רוצים כיצד לבטאה
[ליצירה]
ואם המטרה לא ידועה לי?
אבל לא יתכן שהיא טובה.
אז מה לא נאמין.
דומה למה שקרה לאיוב - לא הייתה מטרה למכות.
והידיעה של דבר זה הייתה המבחן של איוב.
[ליצירה]
כתיבה ברמה
אבל קחי משפט
כלב נשך אדם
ו -
אדם נשך כלב.
את רואה שרק על ידי שינוי הסדר שיניתי לחלוטין את המשמעות.
בעצם מה שאני חותר אליו זה השאלה - כיצד אנחנו מביעים את עצמנו.
מבחינת ההבנה האינטואטיבית דווקא שאנחנו מוסרים עובדות על עצמנו אנחנו אומרים הכי פחות.
שימי לב שדווקא לקחת את הסיפור על עצמך והרחקת אותו בסיפורים שלך, עשית את זה בצורה נהדרת.
וההערה הייתה לא כביקורת אלא עצה שאם את בונה על כתיבה שתהיי מודעת לדבר הזה.
שימי לב למשל לסיפורים של שי עגנון הרי ברור הדבר שהם באים לשקף את העולם האמוני שלו, ותראי איזה עומק מעצמו הוא הצליח לבטא. ועם זאת הוא לעולם לא מדבר על עצמו.
תגובות