אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
רעיון נחמד
זה מאמר ביקורתי בצורה מובהקת
אבל ביקורת לא עוזרת
לא בגלל שבני אדם לא מקשיבים לה אלא בגלל שביקורת היא אף פעם לא לגיטימית כאשר היא פונה לחוגים שנמצאים מחוץ למערכת שאתה פועל בתוכה
כלומר אתה יכול לבקר דתי על דתיותו אבל לא חילוני על דתיותו
בכל מקרה הדבר שאחד יכול לעשות היא רק להציג את דעתו שלו.
אתה יכול לומר כך וכך היא דעתי
וכן אתה יכול לומר הינה כך וכך קורה בעולם בצורה שכזו שמבטאת את דעתך שלך. אין כאן ביקורת אלא הצגה של שתי עולמות. העולם שלך והעולם שמתנגש עם העולם שלך. וככה אתה פונה למהותו של האדם לחופש שלו בצורה ישירה. ואם אתה מאמין שבמאמת הוא חושב כמוך אז הוא יוכל לבחור כמוך
[ליצירה]
הינה קצת פסיכולוגיה
הינה האדם אומר אני רוצה להרוס את הכל חוץ מאחת
והשאלה היא - האם האחת הייתה מסכימה לדבר כזה האם זה רצונה.
אך התשובה לשאלה ואף השאלה עצמה לא מעניינת את האדם שרק חושב על עצמו - לספק את צרכיו בין אם יש לו צורך להרוס ובין אם לבנות.
[ליצירה]
השיר ניראה יציב ומסוגנן
יש כוח לאדם שכתב אותו
אבל לעומת זאת הוא מתרכז בתחושות של האני
ותחושות הן דבר מעובד דבר שהתחיל במציאות עבר את ההסתכלות של המשורר ואז באה תחושה.
היה אפשר להזדהות יותר אם היית נותנת בשיר סיטואציה שלמה של תהליך העיבוד של תחושה מסוימת
למשל איזה תשומת לב לחיתוך שפתיים בטוח ויציב שראית סימן לשכל ומחשבה אבל זה עדיין רק שפתיים.
מקווה שהבנת אותי
[ליצירה]
הדבר דומה לתיחכום של גבר ברומנטיקה לעומת תיחכום של אישה.
הרי אם אני אומר לבחורה שהחיים בלעדיה זה כמו קולה בלי גזים אין ספק שהיא תבין זאת כמחמאה אבל השאלה היא עד כמה ייעדתי כל חלק במאמר למחמאה ואת הצדדים הלא קשורים ואפילו כמעט סותרים לא קשה לראות.
ניראה שאישה מביאה הרבה יותר תיחכום לרומנטיקה לא מספיק מילים יפות גם מכניסים טון מתאים ולא מספיק הטון אלא חשוב גם המקום הסביבה הדרך בה הגענו למקום בו עצרנו הריהוט האור הארומה הבגדים החיוך העיניים האיפור וכולי.. כלומר שמבחינת התיחכום ביצירה צריך לשאול את עצמך כמה פעלתי על מנת להעביר את החוויה שרציתי.
השתמשת בכמה דברים ברורים כמו חזרות מטאפורות וכו.. אבל הם דומים לטכניקות שלומדים ילדים בתיכון.
יש משוררים כמו ייטס שהכניסו מוטיבים פילוסופים
בוב דילן השתמש בדמות שבנה
גטה חיבר את היצירה שלו תמיד למקורות שנתנו אסוציאציות מתאיות כמו לסיפור של איוב וכולי.. יש המון שיטות אבל צריך ללמוד.
תגובות