אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
זה מדהים לראות כתיבה חסרת פניות על החיים כמו שהם דרך עין בלתי מזוינת.
מדהים ונדיר דרוש אפילו סוג של אומץ לראות את היופי שבתכיבה הזאת. פשטות.
רק טולסטוי זכה בנובל על כתיבה כזאת.
שלושה דברים משכללים אותה.
אבחנה חדה לכוונת הדמויות.
לתת נופח אנושי לדמות שמצטיירת רע כמו הטוב.
כיוון שבכתיבה כזאת אין רעים וטובים.
למצוא את המילים שמושכות תמיד לתפיסת העולם של הסופר.
[ליצירה]
אה אני אגיד עוד
במקום למצוא את המילים הבודדות הללו שאומרות הכל כאילו חגת מסביב ואספת מילים שנמצאות מחוץ לרעיון הכללי הגדול מילים שרק מצביעות עליו אבל הן לא חלק ממנו הן לא הכרחיות לו
[ליצירה]
בשיר יש מהחיים של האדם הדתי
הרמב"ם מאוד מזלזל בכל אלו שכותבים שירים דתיים.
ולא רק זה הוא גם מביא קטע מהגמרא שאומר לולא בתורה היו כתובים 13 מידות ולולא סנהדרי גדולה הייתה מתקנת אותם לא היינו אומרים אותם.
ואז אומר שיש לדעת שאפילו בלומר 13 מידות יש פסול. ויש 2 הלכות שמדגישות את דעתו בנושא.
1- שחובה לשים טלית אף בתפילה משום שהיא שאפילו התפילה מלאה בדברים שיש בהם פסול אבל היה חובה לתקן אותם משום החולשה השכלית של ההמון והטלית תזכיר לך את המצוות.
2. הוא פוסק שמותר לומר את 13 המידות בשירותים.
לכן כל דבר שבעניין דת שכותבים על מצוות וכולי אני בוחן אותו טוב טוב אם הוא ראוי להיכתב או לא.
תגובות