עיניי סטו אל עבר
משהו כמו מילים, שבאו
.מכיוונה של החמה
,אך כתר של זהב
,הכריחני להשפיל עיניי
.ואז על האדמה נראה
,צל נפלא של שקר
,חישוקיו מפתים
.ומראו איום ונורא
,כמעט שכבר הדחקתי
כמעט שהתיישבתי
.בצלו של עץ הדעת טוב ורע
,אך הגיוני זנחתי
ולחשקי אמרתי לא היום
.אף טובתי הייתה לי לזרא
כך ליבי התמלא אורה
תגובות