[ליצירה]
הקיבעון כאן הוא שלך
את מאמינה שהמים הם כחולים. ושהכחול הוא מהותי לחשיבה שלך. האור הפשוט והטהור של הווידוי הוא היחיד שיכול לאפשר לך להסתכל על מצולות תודעתך מבלי להוסיף צבעים ומבלי לשנות קווים ופרופורציות
ולראות את הדברים כמו שהם
[ליצירה]
זאת נראית לי תגובה לא רציונלית כלפי העולם
כמעין פטפוט חסר שחר וכמעט אוטומטי שפלט אדם שרגיל לתפוס את עצמו ואת העולם מבחינה אינטרסנטית.
אפילו אם האינטרס הוא נעלה כמו טובתה של האנושות אבל עדיין אינטרס.
אדם מעמיק היה אומר אותו דבר אבל שואל למה
אדם מאמין היה שותק.
[ליצירה]
הגדה פיוטית שכמעט זורמת בלי כוונה אלא מתוך טבע פשוט של אמא כלפי ילדה
עם זאת אינה מסתכלת על עצמה אלא מגישה את מה שבא ליד.אני לא חושב שזו יצירה.
[ליצירה]
אני לא יודע אם סתם יש לי ממצב רוח לתת מחמאות יחסית היום
גם השיר הזה ניראה נחמד.
אם כבר אני אציין כאן את ההחמצה שאני מרגיש מהרבה משוררים היום וכאן והנוכחי שבתגובותיו אני כותב. החמצה שמשוררים לא מתאמצים לעשות סדר למילים שלהם.
זה מגמה שננתהוותה במהלך הרבה מאוד שנים. מהצורה המדוקדקת של ימי הביניים לאנדרלמוסיה הנוכחית שמקורה אולי בגלל חוסר הזהות שהתרבות שלנו מושכת. חוסר זהות שמתבטא בבילבול.
אולי אבל דווקא עכשיו ראוי למצוא מקום לסדר דווקא בתקופה הזו של בילבול משום שמציאת סדר בימים טרופים אלו יכולה לנבוע רק מתוך ראיה חודרת ועמוקה ביותר שתטיב עם האדם שיבצע אותה ם שירו ועם קוראיו.
[ליצירה]
כתיבה ברמה
אבל קחי משפט
כלב נשך אדם
ו -
אדם נשך כלב.
את רואה שרק על ידי שינוי הסדר שיניתי לחלוטין את המשמעות.
בעצם מה שאני חותר אליו זה השאלה - כיצד אנחנו מביעים את עצמנו.
מבחינת ההבנה האינטואטיבית דווקא שאנחנו מוסרים עובדות על עצמנו אנחנו אומרים הכי פחות.
שימי לב שדווקא לקחת את הסיפור על עצמך והרחקת אותו בסיפורים שלך, עשית את זה בצורה נהדרת.
וההערה הייתה לא כביקורת אלא עצה שאם את בונה על כתיבה שתהיי מודעת לדבר הזה.
שימי לב למשל לסיפורים של שי עגנון הרי ברור הדבר שהם באים לשקף את העולם האמוני שלו, ותראי איזה עומק מעצמו הוא הצליח לבטא. ועם זאת הוא לעולם לא מדבר על עצמו.
תגובות