סטודיו רייזל
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממש התגובות שלכן בנות ממש מצחיקות , יצירה בהחלט נחמדה. [ליצירה]
- [ליצירה] -=-= זה שאינני יודעת מה זה הופך את היצירה ליפה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ב"ה וזה שאני יודעת שזה יכול להיות מה שארצה, הופך את היצירה לעוד יותר יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אסוציאציות לי זה מזכיר את הדברים הבאים: יד, פנים, עץ, בית, שסק (אוקיי, זה לא באמת מזכיר לי שסק, אבל הייתי חייב לכתוב). ואני שותף לדעה של מישי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר קצת את סגנון היצירות של מונק, יודעת מי זה? ציור יפה קוץ ממולא [ליצירה]
- [ליצירה] No way הייתי בטוח שזה ירח! מזכיר לי במשהו חופשות משפחתיות מעברי הרחוק כילד קטן, כמעט תינוק, בצפון הרחוק. כנראה שבגלל זה זה עשה לי הרגשה של לילה למרות שבמבט שני יש לשמש קרניים. אני דווקא מעדיף את זה כלילה. והבית נראה לי קצת ריק מדי, קצת נראה כמו לוגו. בכל אופן יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני ראיתי בית, עץ ושמש............ זה בערך הדברים הכי חמימים ויפים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] קוים נקיים ועגולים...לי דווקא מזכיר בקצת את הציורים של מרי גרינפה (זה השם?)- מהארי פוטר... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה!!! בנוי היטב, מובע היטב... ראוי לעיון מעמיק. (שירת יגוננו ושגרת אבלנו, אכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוק כואב, אך הזריחה בסוף תאיר הכל באור של גאולה. שנדע. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי יש- דוקומנט 6 מה שלומך, הודיה? כך שאלתי את אחותי שעמדה מאחורי. אנא, הביאי כסא ושבי, למה תעמדי? למה? "כי בא לי", קטלה אותי אחותי האהובה עליי ביותר. ולא, זה לא שהיא רוצחת, אלא מהכוונה של הלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים? יו נועו? "לא עשיתי לך כלום!" נזדעקה אחותי. "מה עשיתי לך? אה? אה? אה? אז ככה יפה? אה? איפה הצדק, איפה?" טוב, זה לא מה שהיא אמרה, זה סתם מוחי שמחפש אקשנים, ואצבעותי שרצות על פני המקלדת בחוסר שליטה. "באיטיות!" צווחה אחותי כדי להרוס לי את הסיפור. לא ילך לך, אחותי יקרה. זה הסיפור שלי, ושלי בלבד "לא נכון!" כן נכון! "לא!" כן! "אמא, תגידי לה, היא כותבת אותי!!!!!!!!!!!" "מה קרה? אילה, מה את עושה לה? אני לא מרשה להגיז לי אותה" "תגידי לה שתכבה את המחשב" "שתכבי את המחשב אבל עכשיו!" אבל אמא, אני באמצע לכתוב סיפור על אחותי יקרה. "מה קרה?" (כך אמי) נשברה הקערה?..." הלשינה אחותי בלי לדעת מה היא עושה. זה לא אני! לא הייתי בסביבה בכלל! "קרציה אחת..." מלמלה אחותי והלכה בשרוך רגליים. "אל תלכי ככה, איך תמצאי לך שידוך?" עזבה אותי אמי בהתבדחות. "לך אני מרשה להמשיך לכתוב, את ממילא לא תמצאי זיווגך בקרוב." מחיתי את דמעותיי מעל פני. בחור יקר- האם תרצה את אחותי במתנה? <אבל היא עוד קטנה!!!!!!!> סיימה לי אחותי את סיפורי, הסיפור שלה. <"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!!!!!!!"> [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה! באמת האדם מורכב לא רק מההווה שלו, אלא מכל הזמן שסביבו, שעבר ושעוד יבוא... אהבתי את "ההווה צר מלהכיל את חידושיי" ההתייחסות לזמן כאל מרחב רעיוני... [ליצירה]
- [ליצירה] כמו זרימה של ברז. גם חבל על המים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה...הביטוי דומיה אלימה הוא כלכך חזק ומעביר את התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] לישועתך קיווינו,אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת קשה להבין... אבל נחמד. רואים שאתה מורה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם למשוררים גדולים מותר להסחף לרוחות של צחוק... :) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! כמעט כמו אצ"ג. אתה תלמיד מצטיין. רייזל. [ליצירה]
תגובות