[ליצירה]
ובכן כמה תשובות:
1. עניין הרגש הוא באמת נושא שקשה להתווכח עליו, נכון שהביקורת שלי מתייחסת בעיקר לצדדים הצורניים ופחות לתוכן אבל לטעמי אין הפרדה מוחלטת וכאשר יש פגמים בחלקים ה'ביצועיים' גם התוכן נפגע במשהו.
בנוסף, הרגש קיים אצל הנגן באופן סובייקטיבי כמעט בכל פעם שהוא מנגן אבל לפעמים הוא מקבל תרגום אחר אצל השומע. כמובן שמורגש שהכנסת המון רגש בנגינה אבל אני הרגשתי קצת אווירה של שיר חסידי אולי או של דרמטיות די חזקה ממש מההתחלה במקום שלדעתי היה צריך להיות עדין יותר ומתפתח.
אני חושב שמילת המפתח היא התפתחות דינמית, הרי אפילו אתה משתמש במילה 'משעמם' שזה קצת סותר את הרגש, לא ככה?
2. סאונד אחד בשיר זו ממש לא הצדקה לשיעמום כלשונך, אפשר לעשות איתו המון, במיוחד פסנתר. וגם בקטעים האחרים לא היו הרכבי ענק אלא שניים שלושה כלים.
כשאמרתי 'פחות מהוקצע' התכוונתי לדיוק בקצב ולמגע של כל צליל. יש הבדל מאוד בולט בין רמת הדייקנות המרשימה בקטע שלך עם החליל לבין הקטע הזה לדוגמא.
3. לגבי סעיף 2 שלך - אני מאוד שמח שככה אתה רואה את זה ומאוד שמח שאתה מפרסם כאן מוסיקה באתר :)
רועי.
[ליצירה]
בתמימותי (עאלק..), נראה לי שהבנתי אחרת מכל המגיבים ומאוד אהבתי עד כדי גאוניות.
לעשות משהו עם החיים שלך זה לעשות משהו עם האחר, לא במובן היפה והבנאלי של לתרום לאחרים, מי דיבר על זה בכלל? החיים שלך הם האחר, לעשות איתם משהו זה לעשות להם טובה במובן מסוים, כי אתה כשלעצמך (ללא החיים האלה כביכול) פשוט היית זורם לך הלאה ולעולם לא מתמקם, לעולם לא מאט את זרימתך לכדי שהות מספיקה לבניה של משהו אמיתי. ומאוד אהבתי את ההפרדה המוזרה הזאת בין החיים שלך לבינך, ומאוד אהבתי את הרעיון שמה שידחוף אותך לבנות משהו בחיים שלך היא ההרגשה הפשוטה של גמילות חסד. גמילות חסד עם החיים שלך.
נדמה לי שרק מי שמרגיש חזק את המתח הזה שבין הרצון לעשות דבר אחד חשוב וגדול כמו שצריך בחיים, לבין הצורך להתפזר כל הזמן ונסות הכל ולעולם לא לוותר על חוויות וחלומות, יכול להבין את זה נכון.
אבל מצד שני, אולי הכל בראש שלי?
:)
[ליצירה]
:)
אוהב כל מילה שיכולה להסביר לי עוד קצת על הדבר המופלא הזה שנקרא 'כתיבה'. ממש ממש נפלא.
חברים. ברשות, בעל הבית (מנחם דויד), ברשות הכהנים (ותיקי האתר), ברשות כל המסובים (אוהבי המילים) וכמובן ברשות אוריה...
אני מכריז בזאת על הקמת מקבץ היצירות בנושא: 'מדברות בעד עצמן' - המקום שמרכז את כל מה שנכתב על חווית הכתיבה וענפיה.
אנא, הוסיפו את קישוריכם ביד רחבה, כל מי מבאי האתר שפרסם כאן אי פעם קטע מסוג זה יואיל להוסיף את שם הקטע.
זה כמובן בתנאי שלאוריה לא מפריע שנשחק בחצר שלו,
אפשר אוריה?