[ליצירה]
תגובה ראשונה.
הנה זכיתי לתת תגובה ראשונה...
אני (שותף סמוי לחובבי משפטים אחדים) מבין יפה את בדידותה של כל מילה שנכתבה כאן ולא זכתה לתגובה עדיין... רואה היטב את צערה ובעיקר את אימתה.. אימת יום הדין שלה, כשיגמור שעונה את תקתוקו וזמנה שהוקצב לה יאזל, והאצבע המונפת מעל 'הסרת יצירה' תמצא מנוחה ממתיחותה על גבי כפתור הפלסטיק..
ומה לי מעשה טוב יותר לפתוח בו שבוע מלגאול 'יצירה' ערירית כזו מיסוריה :)
רסיס. הבנתי אותך. משפט חמוד מאוד. אתה אכן חסר תקנה.
[ליצירה]
אור יש לך טאצ' טוב ואתה מנגן יפה, אז מספיק עם הדוגמיות, תן לנו קילו וחצי בבקשה.
ומה יהיה עם השמות לקטעים?
הסגנון הרבה יותר פופ-בלוז מאשר ג'אז.
[ליצירה]
יאן קשישא,
אני שמח שסופסופ חוּלצת מערמת הספרים (וגם אני בקרוב... מחר מבחן אחרון!), כדי שתוכל לשתף אותנו בחוויות מרנינות מאותה תקופה מענגת.
חזל"ש.
מזל"ט.
חג שמח :).
[ליצירה]
תודה לכולם.
לנצרות אין מונופול על הסבל האנושי, וגם נדמה לי שהמשל לא לגמרי הובן. קונוטציות הן עניין אישי ולי אישית נראה שהקטע מזכיר הרבה יותר את משל הלב באיברים או את משל המושל ברוחו של ריה"ל בכוזרי מאשר את סיפור המשיח הנוצרי להבדיל.
ועוד מילה על המגמה לחפש את המוטיב הנוצרי הסמוי היכן שאפשר: גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה לפחות פעמיים ביום..