[ליצירה]
שמחתי כשמצאתי את הרהור הזה שישמש כמסמך אנתרופולוגי חשוב למחקר שלי על סוגי אנשים, ומיד אני מתייק אותו בפרק: 'בני אור ובני חושך'.
וברצינות,
טל, כתוב נהדר וממחיש לי (כאחד שבא מהחושך ולכן התחתן עם אחת שבאה מהאור), משהו על העולם שלכם, וזה בהחלט מרהיב ביופיו, ומוזר עד מאוד לשכמותי...
[ליצירה]
זו שאלה גדולה לדעתי.
קצת לא ברור לי עדיין אם המשוואה של:
"אדם פתוח=אדם מאושר, אדם סגור=מסובך ומוחמץ"
נכונה או לא, זאת אומרת, הלוגיקה פה מאוד חזקה - מי שלא מוכן להחשף נובע מכך שיש לו מה להסתיר יוצא מזה שיש לו בעיה שהוא לא יודע איך להתמודד איתה, ומכאן ניתן להסיק שאם רק היה נפתח לאחרים היה מוצא מזור למכאוביו. חזק, אבל אני עוד לא בטוח.
את תחושת ההתערטלות שבאה לאחר ההחשפות ומותירה אותי נדיף ופגיע אני שומר לזמנים נדירים ומיוחדים ומצד שני אני כן רואה ברכה בהתמודדות האישית, לבד, לפעמים.
שמא תאמרו: לא היה צורך להרגיש פגיע לאחר הגילוי אם כולנו היינו בעלי כוונות טובות,
זהו שאני לא בטוח, ולא רק בגלל שלא כולנו בעלי כוונות טובות, אלא גם בגלל שאפילו כוונות טובות צריכות צלף.
(אהבתי את מה שכתב יאיר שגיא בכיוון.)
אבל כמו שהתחלתי, שאלה גדולה.
והכתיבה נהדרת אגב.
[ליצירה]
יאנץ.
אתה מופרע ומהוה סכנה לציבור.
יש פה קטגוריה במיוחד בשבילך בשם 'נונסנס', הואל בטובך לשקול העברת הטירוף הזה לשם אחר כבוד.
מת על הכתיבה שלך.
[ליצירה]
אבל באמת,
את צודקת רק שיש בשבילי (ואני מניח שבשביל עוד רבים כאן) עוד מרחק גדול בין המחברות לבין האתר, או בין לכתוב לבין לפרסם, וכשמחליטים לפרסם מקווים לתגובות, מה לעשות...