החשכה נקלפת בנו לפעמים.
אי מזה נושבת הרוח
בכל העצמות, ומבעירה
בי אש אלהים –
בחשוף ובעטוף ובמוקרב.
מילה מצחיקה קצת, מוקרב
שנפלטת באיזו
התנשפות מהירה, אשמה:
לגשת ולמות
לגשתלמות
באהבה אבשלומית כמעט.
ראינו פרפר מתייסר אל האור
צרוב קורי-כנפיים ודוק
קרוע מאד ולבן.
ובחבטות האלו, החלושות
המרימות אל השמים ענני
אבק של פרפרים, ידעת
לומר בשקט –
מישהו גוסס פה
***
אבא שלי עומד בכל
נדרי, ומלאכי השלום
עומדים עליו לשומרו. אבא
שלי רך. גם כש
חריצים עמוקים מתכהים בו
גם כשאנחנו
עמוקים ושותקים.
לפעמים אני תוהה אם הוא שומע
את הטירוף הזה
שנסדק בי החוצה
חצוף ונכסף - -
על דעת המקום
ועל דעת קהל ישראל
ועל דעת אבא שלי הטוב
הותרתי היום בתפלה.
תגובות