בלילות גופי
ממתין כמו לאסון-

מתפתל סביב הפחד
כאילו הוא עמוד השדרה שלו
ומתעטף בחשכה
שתהיה לו עור.

הייתי רוצה לשוב אל הרחם
או לפחות,
אל שלוותם של אלו שאינם זוכרים.