נתת לי
מנגינה מליבך.
בין התווים שזרת
מילות געגועים
וערגה
וכמיהה
וחיכיון
וציפיה
והשתוקקות..
ובין האקורדים,
מרגישה את הלב שלך פועם
ושר לי
את מה שהיית רוצה לומר--
ואין מספיק מילים.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואווו, התיאורים שלך כל-כך מדוייקים. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי.. ב"ה ממש שומעים את דפיקות הלב מהדהדות בשיר... [ליצירה]
- [ליצירה] שזירה יפיפיה. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זו המלצתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מידי ו ' החיבור נותן תחושה בהקראה של התקף אסטמה..צריך לעבור עריכה.. אבל מצד שני מה אני מבין קנאי, כילי, ארעי זקן ושמן כמוני [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים שהיצירה צריכה לעבור עריכה. המלצתי בגלל הרעיון והתמיהה שגורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] ניגון מהלב חיבור יפה בין מילים ומנגינה שמצליח להעביר רגשות אהבתי את שכתבת כמו שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכנ"ל יכלול בתוכו הכי הרבה שבחים. כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הכרת טובה לאהבה מקסים יקירתי. קראתי כאן המון הכרת הטוב ליופי שקיבלת. שיר פועם שכזה, לא צריך ליותר מלים אהבי בת, אהבי:) כּנרת מתפעמת [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתה מחוק! ((: וזה מעולה!.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוף מאוד... (: רק- הייתי קוראת לזה "חלק ב' וחצי". זה יותר חמוד (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כן, טוב, הוא עצמו יכול להיות מתנגד. אבל למה למנוע את דרך החסידות מאחרים? [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק וחותך ומדמם. כמו פצע פתוח. (והשם שנתת ליצירה, כשהוא מתחבר עם הבית האחרון... וואו). [ליצירה]
- [ליצירה] ... ההוא עם הנמשים (: צודק, ישרוּת זו באמת תכונה, זו דרך חיים. זה שונה מיושר. וחוץ מזה שכשאני כותבת ככה אני מרגישה כמו כל הרבנים הגדולים... תיכף אני גם אתחיל לכתוב "ייחדות" כמו הרב סלובייצ'יק. [סליחה על ההטפלות לפרטים הקטנים...] [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו. וזה לא פשוט. ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול. ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד. ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום. --- ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה. בע"ה. |חיבוק גדול| ושבת שלום.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך לא חשבו על זה קודם? נפתלי הרץ אימבר ננס לידך! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... תתפלא.. (אתה היית 9 ימים בסמינריון של בנות שרות או אני?.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא הייתי קוראת לזה ציניות. אם כבר, אז החיים ציניים. לא המצאתי שום דבר בקטע הזה.. נכון שזה תיאור מנקודת המבט שלי, אבל עדיין... בכל מקרה, יהיה טוב. *אתה יודע*. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל כך עצוב, כל כך ישראלי. כמו הזמן, כמו מציאות, כמו אנחנו. [ליצירה]
תגובות