נתת לי
מנגינה מליבך.
בין התווים שזרת
מילות געגועים
וערגה
וכמיהה
וחיכיון
וציפיה
והשתוקקות..
ובין האקורדים,
מרגישה את הלב שלך פועם
ושר לי
את מה שהיית רוצה לומר--
ואין מספיק מילים.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואווו, התיאורים שלך כל-כך מדוייקים. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי.. ב"ה ממש שומעים את דפיקות הלב מהדהדות בשיר... [ליצירה]
- [ליצירה] שזירה יפיפיה. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זו המלצתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מידי ו ' החיבור נותן תחושה בהקראה של התקף אסטמה..צריך לעבור עריכה.. אבל מצד שני מה אני מבין קנאי, כילי, ארעי זקן ושמן כמוני [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים שהיצירה צריכה לעבור עריכה. המלצתי בגלל הרעיון והתמיהה שגורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] ניגון מהלב חיבור יפה בין מילים ומנגינה שמצליח להעביר רגשות אהבתי את שכתבת כמו שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכנ"ל יכלול בתוכו הכי הרבה שבחים. כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הכרת טובה לאהבה מקסים יקירתי. קראתי כאן המון הכרת הטוב ליופי שקיבלת. שיר פועם שכזה, לא צריך ליותר מלים אהבי בת, אהבי:) כּנרת מתפעמת [ליצירה]
- [ליצירה] .. אני אוהבת את הסוף. חשבתי עליו הרבה. לא כתבתי אותו סתם. יש לו הרבה משמעות בשבילי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ואם כבר הזכרת שזה שיר ולא תיאור מציאות, אז בתור שיר אני מרשה לעצמי תיקון קטנטן. ימי הנוראים. בלי הי' המיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] *. יצירת מופת, אין מה לומר. ושיא השיאים: קפלונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בכתיבה עצמה יש פוטנציאל טוב, אבל.. נראה שהסיפור מנסה לסחוט את בלוטות הרגש של הקוראים.. "דחפת" יותר מידי דברים לסיפור אחד- סרטן (פעמיים!), פיגועים, ניסיון התאבדות.. זה מתקבל לא ממש אמין וגורם (לי, לפחות) לאפקט הפוך מהתרגשות. נ.ב. הלוואי שסרטן היה מחלה שיוצאים ממנה כ"כ בזול ובקלות. כנ"ל פיגועים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוף, למה כשמנקדים את השירים החלוקה של השורות יוצאת אחרת? טוב, לא יודעת איך לסדר את זה, חשבתי שכשאני אקטין את הכתב זה יסתדר... אז תדעו שהיתה חלוקה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... את כותבת את עצמך נפלא. ואני מתרגשת בכל פעם מחדש. --- |מחייכת לעצמי חיוך קטן, כשאני חושבת מה יהיה מספר תשע|. [ליצירה]
- [ליצירה] .. באמת יותר טוב. את יודעת, זה מצחיק, אם זה היה שיר שלי הייתי בטח דואגת להכניס אחרי "וכל הדמים / וכל הימים" איזה משהו שיתחרז עם "שברים". אבל זה שיר שלך, וטוב שכך :). [הזכיר לי איזה נחום חוצפן שהתעקש לנסות לשנות לי את השיר]. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, אני ה-מו-מה! 3 שנים לא להיות בירושלים?! ההההעעאא?! באמת תתבייש לך.. לסחוב אותך ביד לריקודגלים או שתצליח ללכת לבד?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. כמו שמישי אמרה, הסיום הוא מעין פראפרזה על השיר המפורסם של זלדה.. אז ההר נותן שלווה. אבל באיזשהו מקום, לפחות אצלי, הוא גם לוקח את הלב- כמו שאהבה לוקחת אותו. לא לוקח לעצמו, אלא.. גורם לך 'להתאהב' בו ולהרגיש אליו כזאת שייכות, שקשה לך בלעדיו.. [טוב, אבל אולי זה רק אני וההר שלי.. (:] [ליצירה]
- [ליצירה] ... גנץ, האי-מייל שלי חזר לעבוד. *מתקרבת*, עניינית כתמיד. [ליצירה]
תגובות