דון קיחוטה, לא רק דולצינאה הזדקנה גם סינדרלה סורגת בכיסא גלגלים ולא תידום לנצח רק הטחנה – גם אצל הוק המפרשים מגולגלים ופיטר, שמן וענוד עניבה יושב בקרקס ולועס פיצוחים צוחק לדמבו עם שערות שיבה שמנגן בחדקו ללבבות מעוכים דורותי עם טוטו מוכרת גפרורים ואבנים בצהוב וירוק ולידה מנסר סולמות שבורים פינוקיו שלמד לשרוק אדמונד שוכב על שולחן האבן ואסלן עומד מהצד ומביט בת טוחן מצרפת תבן לתבן ובילבו טובע בתוך החבית היזהר, בסטיאן, כי פנטזיה גוועת; אטריו ופוכור הלכו כבר מזמן וטנר בוכה למצבה מרובעת היום אורדו טווה בכישור המשומן… ולצד גרגולי מרזבים ישנים במגדל הפעמונים הריק עומד קוואזימודו בנצח שנים עומד וצוחק וצוחק נכתב בהתקף קשה של דיכאון. אני עדיין מאמינה בדרקונים.