[ליצירה]
שיחקת אותה.
בתור 'ילדת בית כנסת'- כלומר ילדה ששהתה הרבה בבית הכנסת כל ילדותה והסתובבה בין כל (רגלי האנשים...) עזרת הגברים, מה שכתבת כל כך מתחבר אליי...
[ליצירה]
איזו טרגדיה!
נ.ב. מה גם אוקיינוס הצטרף?!
והי רו הבומבילית אל תנסי להתמם שם-
ראיתי את החיוך הציני שניסית להסתיר שם מתחת לאף!
נ.ב.ש.ה.ב כל קשר ביני לבין רו הינו מקרי בהחלט!
(חחחחחחחח- לשם שינוי זה אפילו נכון! והי נשמה טהורה שירדה על רו, קנית את מקומך בזכות - את לא נדחפת!)
[ליצירה]
אכן כן!
אני מסכים עם סנדק לעג'וב למרות השם המשונה שלו!
היית צריכה לשים את השיר הזה בהספד,
איזו טרגדיה!
המסכנות!
לעולם לא יראו עוד שקיעה!
מי ייתן והדורות שאחריהם, בשעותיהם הקשות, יזכרו בלולה וסולתה שמתו על העוף בגריל.
יהא זכרם בלול.
(פם פם פם פם פם פם פם, פם. פם פם פם פם פם פם, פם פם פמפמפם!
פמפמפם פמפם פם!
במנגינה של חמישים שנה לישראל..)
[ליצירה]
דעתי בנידון
את הלקח למדתי
ואותו לעולם לא אאבד
את רצוני קיימתי
ושום דבר לי לא אובד
אהבה אינה תלות, היא רגש
ובמקרה שתינתק אני לא אתרגש
וכמו שסימון וגרפינקל כתבו:
אני אבן, אני אי,
ואבן לא מרגישה כאב
ואי לעולם אינו בוכה.
i am a rock, i am an isalnd:
and a rock feels no pain
and an island never cries