בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
טוב..
יפה, כתיבה סוחפת.
למרות שלא ממש הבנתי, (אולי גם לא ממש ניסיתי?)
ולמרות הכותרת שקצת הרחיקה, ממש אהבתי.
פשוט לעבור על המילים, למשש את התחושות,
זה ממש יפה.
[ליצירה]
סליחה על הבורות..
אבל אין לי מושג מה עברי לידר שר ולמה הוא עושה זאת, אני גם לא יודע מה מצאו כל הנ"ל בספרד,
אבל בזה אני בטוח:
בארץ ישראל הרבה יותר טוב להיות,
ולמרות ש"נחמד" ו"ספרד" זה חרוז.
וחוץ מזה, יקירי המילון, נא הסברך מדוע אינני בן מרדכי.
הרבה ברכה ושפע טוב,
יצחק.
טוב, לא ממש "בן מרדכי"..
[ליצירה]
תהיה בריא
אתה, ומי שאישר את היצירה.
ופעמיים קבסולומט ביום.
טוב, אני חושב שהמסכנה מהסיפור מתבקשת...
אם היו הורגים את המתאבד השני בעודו ילד, ומפיקים לקחים מהפיצוץ הראשון, היו נמנעים הרוגים.
אלא ש...
אנחנו מטפלים רק בסימפטומים, במקום לפטור בעיות, נפשיות, בריאותיות, חברתיות, בטחוניות. יהי רציון שנצא מזה.
אמן.
[ליצירה]
ציטוט:
"..המדובר כאן, בניסיון ברור וגלוי
לפליטת – עין, להנחית ראשית – כל, מכה חרוצה ומכאיבה ביותר,
על גבם של האזרחים..."
אכן, מזימה זדונית.
הערה קטנה:
כשאתה כותב מילים בסמיכות, כגון "קודם- כל"
רצוי לבטל את הרווח בין המילה למקף.
ושאלה:
מהי אותה "פליטת- עין" אליה התכון המשורר?
[ליצירה]
---
הי... רואים לה את הברך!
(אם לא אני אעיר אז מי)
זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים!
שלפחות תזהיר...
סתם. ופסח שמח.
אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין.
(מה הקשר?)
יצחק
[ליצירה]
חולק עליך!
אהבה אי אפשר להסביר.
האדם הוא לא מכלול תכונותיו.
תכונותיו הם הפתח להגיע במעט לאדם.
& אח... למה הכנסת פילוסופיה שפינוזאית לאהבה, למה? &
[ליצירה]
אממ...
רוצה ביקורת?
'משוכללים' ו'חרוזים' זה לא חרוז.
גם 'חרוזים' וחרוזים' זה לא חרוז.
כרוז? בליל? המילים משוייכות ללא שום תחביר הגיוני.
בבית השלישי המשקל לא מותאם.
הבית האחרון די מאולץ.
אבל יפה, בסך הכל, התחלה טובה.
בהצלחה!
[ליצירה]
רדוד מדי
חוץ מזה שהנושא ריחק אותי מאוד, השיר (?) עצמו חסר תוכן של ממש. לחשוב על נישואין אחרי מבט אחד? רדוד מאוד, הייתי אומר.
אהבה ממבט ראשון. נכון. או שמא- תאוה?
לא יודע עד כמה זה מטריד אותך, אבל הציווי "ולא תתורו" די חד משמעי, להבנתי.
מצטער. אתה מדבר על רגשות שהרגשת, ואני רומס אותם לאחר יד. סליחה. ובכל זאת, אני כותב את כל זה רק בגלל שהנושא חשוב לי ואני רוצה הגינות.
נעזוב את ההרגשות בצד.
נתמקד בנושא עצמו.
האם התורה בעד מתן חופשיות ספונטאנית לחושים, או אולי יש עוד "פילטרים" מלבדם?
או שעלינו פשוט לזרום עם עצמנו באופן אינטואיטיבי?
אני חושב שאין מקום למחשבות כאלה לעלות, לפחות לא על נייר, וודאי לא להתפרסם.
זו דעתי, ושוב סליחה על החריפות.
רק טוב שיהיה לך,
בהצלחה,
יצחק.
תגובות