הוגה דעות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני כמעט בטוח שכבר פגשתי את אליהו גוטנפרב שלך בתור רב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לומכירה אותו, אבל... חמודי! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי זה היה צריך להיות "הוזה דעות"... אני, עכ"פ, ציירתי ורק אח"כ חיפשתי שם. על האליהו גוטנפרב אני סגור. זה חייב להיות הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] , אבל למה הוא שותה כל כך הרבה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק.גם השם מתאים...בטוח שותה עם אף אדום שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף ה'הומוריסטי': "די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית. "יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח נעם, זה משובח ביותר, החומר שאני הכי אוהב... אל תפסיק לכתוב לרגע, תזכור תמיד שיש מי שמוכן לקרוא... בהצלחה, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] ... והקשר, מה איתו? [ליצירה]
- [ליצירה] לפרח השיר נכתב על ירושלים, עד כמה שאני מבין, אל מול חומות העיר העתיקה, או הכותל. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... האמת היא שזה נאמר בהשראתו. [ליצירה]
- [ליצירה] . שאלה. אולי הוא יבוא, יום אחד (ואז היא תצטער שהיא חכתה לו). נו, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ... רוצה ביקורת? 'משוכללים' ו'חרוזים' זה לא חרוז. גם 'חרוזים' וחרוזים' זה לא חרוז. כרוז? בליל? המילים משוייכות ללא שום תחביר הגיוני. בבית השלישי המשקל לא מותאם. הבית האחרון די מאולץ. אבל יפה, בסך הכל, התחלה טובה. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מחאה לא, לא אהבתי בכלל. שיר גס ורע. ובתור שכזה, הסגנון לא מעניין אותי כלל. מקוה שיש לך גם שירים יותר צנועים. תמהני- איך שיר כזה עבר כאן בשתיקה. אני מוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה בקשה נועזת קצת לדרוש תגובה, אבל מי אני שאסרב? זה יפה, יפה, אם כי לא ממש התעמקתי. אתה רוצה להגיד שעיקר ההתקדמות תלויה בהתבוננות פנימית וענווה, ולא ברעש וגאוה. יפה. ארומימך ה' כי דיליתני- דלותי תלויה ברוממות ה', ככל שאני עושה את עצמי דל ואוחז במידת הביטול כלפי הקב"ה, כך שמו יתברך מתרומם. גוט שאבעס. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף הקיטשי: אחרי שתיקה ארוכה וכבדה התהפך יוסף לכיוון הקיר. הוא עצם עינים, ניסה להרדם. די, שיצאו. הרגשת ריקנות השתלטה עליו. הוא הרגיש צורך נואש לעשות משהו. הקיר הלבן בהק לעומתו. די. יוסף התרומם באחת, מסיר את השמיכה מעל פלג גופו העליון. הוריו הביטו בו בלי מילה. הלא יאומן קרה. הוא יצא מהמיטה, נכנס לנעלי הבית שלו ודשדש לכיוון חדר האמבטיה. ההורים שכבר לא ידעו מה להרגיש רק הביטו אחד בשני, מקוים, כל אחד לעצמו, שלא יאלצו לעבור את זה שוב למחרת. [ליצירה]
תגובות