ים של עבודה...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לעניות חעתי, יש יותר מדי שמים בתמונה. אבל חוץ מזה מת על השנינויות שלך (כעך עוטה) וגם לי זה נראה שזה אתה בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות. היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית? אבל יפה. חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק!!!! גפ התמונה, וגם הכותרת שמוסיפה כ"כ הרבה... הזוית, המיקום, הרעיון, החדות - הכל מתגבש ליחד לתמונה פשוט נפלאה... אהבתי איך שהוא יושב על הכסא.. ואת המים שמטפטפים ממנו (מהכסא P:)... והגלים.. וההר של בצד מוסיף המון... זה פשוט.. אין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!! אבל זה נראה דווקא די סתלבט |אייקון הולך לנקות לשבת| [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה מסתדר לי שהאופק עקום. כאילו הכל כל כך רגוע שגם (זהירות! משחק מילים!) האופק זורם לו בעקמומיות..רעיון מעולה. הצלחת ממש יפה להפוך משפט של עומס לדבר הכי רגוע בעולם, ועוד בשנינות עדינה שכזו..! אם התמונה הייתה יותר חלקה, זאת אומרת בלי ליכלוכים קטנים כאלה, אז היה יותר נעים בעין..למרות שעכשיו זה גם מאד ברור. התחלתי לסתור את עצמי, אז אני אפסיק. שיחקת אותה, יא ממזר קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכותרת השנונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדוווווווווווווווווווווווווווול!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה, אבל קו האופק כל כך עקום! אהבתי ממש את המים המטפטפים... [ליצירה]
- [ליצירה] רן יקירי אתה מוזמן לכתוב את הסתייגותו של הרב שרלו מהמשפט שציטטת בשמו, שמעתי דבר או שניים בחיי מהרב שרלו ואני מאמין שהוא היה מודע לסכנה של פירסום הדברים כפי שאתה מציג אותם. עלה והצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] . רסיס,זכית בסופשבוע זוגי בספסל ברחוב כץ, מתנת "צורה- יצירות ויצורים" ( חבל שהחידה נפתרה כ"כ מוקדם, היא הניבה דווקא יצירתיות מהמגיבים,דוגמת העיירה הגליציאנית וכד'.) לגבי הקוויות והתלישות וכד'- זה מה שיצא במצלמה אוטומטית בנסיון להראות שכתוב "גבורואי שמאבק".אני אכנס לגוגל נביאים כתובים כדי ללמוד מה זה קוויות ותלישות.. [ליצירה]
- [ליצירה] . אז אתה אומר "לא זכו שכינה ביניהם"? מעניין... ברוך הבא בכל אופן, וכבר אמרתי לך-פה יותר נחמד מב"במה חדשה".. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים... בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר. ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"? [ליצירה]
- [ליצירה] . אורי אקרא לך, אורי שלי למה אתה כך עליי מעליל? הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי, אז מדוע ולמה תקטרג בעדי? נפתלי את שמו כבר מקודם כתב ואני רק הזכרתי בדרך אגב, שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן הורד נא אותי ממעל הדוכן ולא אשפט כאן קבל עם ועדה, במיני אשמות שפשרן לא אדע. ולך נפתלי הדואג לשלומי אספר מעט על הנעשה במקומי: שם יריות אין, גם לא סכנה ומרב הצרות הן עניין צחנה הנושבת בינות לקירות בשכונה הקרויה בשפתם "אבו סנינה" וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] 105 הֵיי מר אורי תירגע, וב'קשה בי אל תפגע איני חפץ באחיות שהן שנים רבות חיות (למרות שלמרב הצעתי חיות מחמד, כשהתלהבתי מה"בלי" שלה, הייחודי ולה חפשתי ידידים) אז אל לך להיות נרגש ממסירת כל ד"ש... ומישי'לה החצופה היא רק לטרמפים מצפה (ודאי זוכרת היא היטב איך לא הנחתי לה להרטב "זו היא שבצומת לה חיכתה?" התדהמה אותי היכתה) אך כשמדובר במפגש צורה התחצפה הבחורה רק בגלל שהיא לא מרוויחה אותי היא לא מעריכה ובפורום על המפגש כשאני נכנס נרגש היא עושה ממני צחוק צריך נגד זה לקבוע חוק. טוב, די לנגיעות אישיות וגם להודעות טפשיות לכולם שבוע טוב ואל תשכחו להמשיך לכתוב. (תמשיכו, חברים, עד מאה ועשרים...) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה,אין לי הרבה מה להוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] בול, גלויה ומעטפה משעשע מאד,שקוייעח! אחרי במבה "שאשא" חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, אבל הוכחת לי אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] נותן אווירה של פנטזיה, אבל לא מספיק ברור. למשל למה "מקווים שיבוא האחד". חוצמזה, אתה עובר בין משקלים בחריזה, תשים לב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] היי דרומה איני אלוף החרוזים, ואין כלל צורך להגזים. בגיאוגרפיה, זה נכון, תמיד הברזתי בתיכון... האם אילת היא בדרום? אומרים ששם מוגזם החום, אולי השפיע השרב, על בתך, ששמה מרב. אם היא יוצאת עם בחורים, שכלל אינם משוררים, היאך תדע מחשבותם, או אם תרצה להיות איתם? אולי שומרים הם לעצמם, את דעתם, את רגשותם? אם אין כותבים הם לה שירים אולי אינם לה ראויים? כדאי לבחון זאת מקרוב, כי לא כל "דג בים" הוא טוב כמו צלופחים או גם כרישים, יש בחורים חדלי אישים! עם שני אקורדים ומחווה תדע אם יש כאן אהבה, עם סרנדות בחלון תדע שהוא אוהב המון. כמו-כן אם סוס לבן לו יש יש די מקום להתרגש. בזאת יהיה לך מבחן מי ראוי להיות חתן! אסיים לי כאן, נסיך החרוזים, ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים: כי בנגינה איני בקיא, אני אגרום לה להקיא, זייפן אני כמו קרפדה, ויש לי סוס עם חלודה, אולי אמצא לי נערה במקום אחר, אך לא ב"צורה"... [ליצירה]
תגובות