[ליצירה]
ואו השיר יפה והקול מיוחד. אהבתי מאוד
רק המשפט "את ההנאה מציפה את ליבי"
האם הכוונה לעת?
כל הכבוד שנה טובה תמשיכי לצפות. גם זה משהו שצריך להעריך
[ליצירה]
חבל שהיא דמיונית. כלומר, חבל בשביל השיר שהיא דמיונית, כי זה קצת מקלקל אותו והופך אותו למעין שיר ילדותי שכזה, בעוד שקודם הוא היה שיר הלל למוסד החברוּת הטובה. וחבל, בשבילך, שאין לך אחת כזו. כי אני אוטומטית עם הקריאה אמרתי "וואו, זה פשוט מדהים איך לכולנו יש חברה כזו איפשהו". ואז פתאום לגלות שלך אין.. חבל.
[ליצירה]
:-)
פעם ראשונה שלי פה...פחד
בכל מקרה,התגובות שלכם בהחלט העלו חיוך על שפתי
תודה על העידוד ועל העצות לשיפור
נ.ב.
לא ידעתי שיש שני ספרים,איך נקרא הספר השני?
[ליצירה]
..
טוב,הרבה זמן כבר לא ביקרתי פה,ואפילו לא שמתי לב שהעלו לבסוף את השיר. אז למתעניינים:את המילים כתב אח שלי כדי לקבל ציון משופר בשיעורי ספרות,אני ראיתי כי טוב והחלטתי לעשות עם זה משהו,אמנם זה מאוד ראשוני רק אני והגיטרה,אבל המילים פשוט דרשו שישירו אותם...כן,הקול השני גם שלי והגיטרה לא הכי מכוונת ,אבל אני מקווה שנהנתם... : )
[ליצירה]
כמה שזה נכון...
תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו.
אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים.
זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים...
[ליצירה]
לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים,
אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו.
ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת.
למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם.