כל כך מתחשק לי לצעוק
מה יש בי שחשבת לרגע שאוכל לעמוד במשא?
כי מה שלא הרג אותי השאיר בי צלקת יפה
אולי קצת תרפה, רק קצת
כי אוזלים כוחותי
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מבינה את הרגשתך אז הנה תגובה... [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זכיתי למזלי הרב כן זכיתי בחברה הכי טובה,שאני יודעת שאם אני ארצה אני יכולה לספר לה הכל ולהתפרק לחתיכות לפניה. וכן,אני מאוד מחזיקה ממוסד החברות הזאת,משפחה וחברים הם הדברים היותר חשובים לי בעולם. אבל,אני מוצאת לא פעם ולא פעמים שאת שיחות הנפש הכי נוקבות והכי אמיתיות,לא משנה על איזה נושא,אני מנהלת עם עצמי,מריצה שיחות שלמות בדמיון. אז אני דווקא זכיתי,יש לי גם את זה וגם את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. עכשיו שאת אומרת את זה,כל הלקאה עצמית יש בה מעין מוות קטן. אני לא יודעת כמה פעמים התאבדתי כך... משפט מעורר מחשבה [ליצירה]
- [ליצירה] :-) אני קוראת עכשיו ברצף את כל החלקים וזה ממש ענק,הפוגה קומית קצרה. ממשיכה לחלק הבא... [ליצירה]
- [ליצירה] כוונת המשורר??? לצלם שקיעה בשחור לבן-זאת אומרת שאתה מפספס את כל היופי והצבעים והגוונים של השקיעה ומצליח לתפוס רק תמונה כללית,כך כל שיר על שמחה יפספס את ההרגשה שאי אפשר ממש לתאר אותה במלואה. לזה התכוונת? אמנם עוד לא נתקלתי בכזה דבר-אבל אני מאמינה שיש שירים שהצליחו לתאר את היקף השמחה...מאוד מקווה [ליצירה]
- [ליצירה] לשיר מסכימה איתך,ואת בהחלט היטבת לתאר את ההרגשה. זה עניין של כשרון הכותב להעביר את תחושותיו,בין אם הם מבוססות מציאות ובין אם לאו, בין אם הם מטאפורה או אמיתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחח אוי זה גדול..... תמיד הורג אותי איך אפשר לכתוב סיפור שלם על כלום,וזה היה פשוט קולע ומצחיק. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר יותר משאלת לב: מישהו שבקרבתו אתה סוף סוף שלם עם עצמך ואוהב את האדם שאתה נהיה בקרבתו. שתשכח את כל הדברים הקטנים והלא מושלמים בעצמך ותרגיש שאתה ראוי לאהוב את עצמך,כי מישהו אחר ראה בך את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון יש גם הרבה יצירות שמספרות סיפור שמח,ועדין מכילות תיאורים ומילות כאב ועצב ולא רק אושר טהור...נקודה טובה למחשבה... [ליצירה]
- [ליצירה] לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים, אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו. ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת. למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם. [ליצירה]
תגובות