[ליצירה]
שאלה קטנה...
מסקנה שגם אני הגעתי אליה...
אבל מה שמטריד אותי היא הסיבה:האם היית נמצאת באותו המקום כי את רוצה,או בגלל שכל מקום אחר הוא לא נודע???
[ליצירה]
סליחה על השמאלץ
אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס
"How can you give your love to someone else,and share your dreams with me"
תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד.
מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב.
[ליצירה]
כמה שזה נכון...
תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו.
אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים.
זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים...
תגובות