כשאני לבד, יש לי שקט
כשאני לבד, שקט לי מדי
כשאני לבד, אני שרה
כשאני לבד, איש לא ישמע
לפעמים לא יודעת אם כך זה אמור להיות
סוגרת את הדלת והכל נשכח
לוקחת אוויר וכמעט מוכנה
ליפול שוב באותה חכה
[ליצירה]
אבל למה בעצב שה כן כך?
למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב?
למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר?
אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח?
[ליצירה]
ענק!!!
בתור אוהבת ספרות אך שונאת ניתוחים ספרותיים,הצלחת לבטא את החירבוש העמוק המתבטא בשעורי ספרות.
תמיד הורג אותי איך מורים יכולים למצוא משמעויות שבכלל לא היו שם ולהפוך שיר תמים ליצירה בעלת 300 מימדים שונים.
מצחיק....
:-)
[ליצירה]
[ליצירה]
:-)
טוב,בסופו של דבר מדברים על במבה.
מכאן נובעת המסקנה שכל האמצעים כשרים...
מצחיק וטוב
:-)
[ליצירה]
:-)
ענק.
לשנן ולפעול לפי ההוראות...
טוב לא ממש,אבל זה בהחלט מתאים להרבה מהיצירות שמסתובבות פה,וגם אני נופלת בקטגוריה...
וואי,צריך להתחיל לחשוב איך להיות יותר מקוריים...
תגובות