כשאני לבד, יש לי שקט
כשאני לבד, שקט לי מדי
כשאני לבד, אני שרה
כשאני לבד, איש לא ישמע
לפעמים לא יודעת אם כך זה אמור להיות
סוגרת את הדלת והכל נשכח
לוקחת אוויר וכמעט מוכנה
ליפול שוב באותה חכה
[ליצירה]
כמה שזה נכון...
תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו.
אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים.
זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים...
[ליצירה]
:-)
פעם ראשונה שלי פה...פחד
בכל מקרה,התגובות שלכם בהחלט העלו חיוך על שפתי
תודה על העידוד ועל העצות לשיפור
נ.ב.
לא ידעתי שיש שני ספרים,איך נקרא הספר השני?
[ליצירה]
זאת לא בדיוק הבעיה.
את הכביסה המלוכלכת כדאי ורצוי לכבס בפנים,הבעיה היא לתלות אותה בחוץ שכולם יראו את הכתמים.
נראה לי שהגענו לשלב הזה והיום כבר פחות מפחדים להודות שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים.
[ליצירה]
אבל למה בעצב שה כן כך?
למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב?
למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר?
אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח?
[ליצירה]
:-)
ענק.
לשנן ולפעול לפי ההוראות...
טוב לא ממש,אבל זה בהחלט מתאים להרבה מהיצירות שמסתובבות פה,וגם אני נופלת בקטגוריה...
וואי,צריך להתחיל לחשוב איך להיות יותר מקוריים...
תגובות