[ליצירה]
ענק!!!
בתור אוהבת ספרות אך שונאת ניתוחים ספרותיים,הצלחת לבטא את החירבוש העמוק המתבטא בשעורי ספרות.
תמיד הורג אותי איך מורים יכולים למצוא משמעויות שבכלל לא היו שם ולהפוך שיר תמים ליצירה בעלת 300 מימדים שונים.
מצחיק....
:-)
[ליצירה]
[ליצירה]
לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים,
אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו.
ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת.
למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם.
[ליצירה]
..
טוב,הרבה זמן כבר לא ביקרתי פה,ואפילו לא שמתי לב שהעלו לבסוף את השיר. אז למתעניינים:את המילים כתב אח שלי כדי לקבל ציון משופר בשיעורי ספרות,אני ראיתי כי טוב והחלטתי לעשות עם זה משהו,אמנם זה מאוד ראשוני רק אני והגיטרה,אבל המילים פשוט דרשו שישירו אותם...כן,הקול השני גם שלי והגיטרה לא הכי מכוונת ,אבל אני מקווה שנהנתם... : )
[ליצירה]
כמה שזה נכון...
תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו.
אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים.
זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים...
תגובות