אותה האחת שאהבת ועזבה,
וההיא שגילתה לך את עצמך ואז ברחה,
וזאת שלא נתנה תרוץ ונשארת תוהה על שום מה,
והילדה היפה ששברה את ליבך,
כל אחת היא שיר, כל אחת שהלכה,
ואני,
לא הייתי רוצה להיות עוד שיר פרידה.
[ליצירה]
מפתיע,אבל אמיתי
הסוף לא צפוי מראש,אבל מתאים בהחלט להתנהגות האנושית כשחושבים על זה לרגע.
מזמן לא ביקרתי באתר,ורק עכשיו יצא לי לגלות אותך. אני חייבת להגיד שעברתי על כמה מהיצירות שלך וכל אחת העלתה בי חיוך מבין והרגשת הזדהות.
[ליצירה]
:-)
פעם ראשונה שלי פה...פחד
בכל מקרה,התגובות שלכם בהחלט העלו חיוך על שפתי
תודה על העידוד ועל העצות לשיפור
נ.ב.
לא ידעתי שיש שני ספרים,איך נקרא הספר השני?
[ליצירה]
כמה שזה נכון...
תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו.
אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים.
זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים...
[ליצירה]
לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים,
אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו.
ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת.
למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם.
[ליצירה]
:-)
למה את מבקשת בעדינות? נראה לך שמישהו לא יאהב את השיר הזה?
אני לא יודעת אם זה כך אצל כולם,אבל אני גם "כותבת מכתבים" לאנשים שהכתובת שלהם עוד לא ידועה.
מאחלת לך שיום אחד המכתב יגיע ליעדו...
תגובות