אותה האחת שאהבת ועזבה,
וההיא שגילתה לך את עצמך ואז ברחה,
וזאת שלא נתנה תרוץ ונשארת תוהה על שום מה,
והילדה היפה ששברה את ליבך,
כל אחת היא שיר, כל אחת שהלכה,
ואני,
לא הייתי רוצה להיות עוד שיר פרידה.
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למתקרבת: אם תבחני את היצירות כאן באתר,גם בלי להכיר את היוצרים, תגלי ש-90% נכתבו מפרי דמיונם החופשי. את לא צריכה לעבור חוויה בשביל לתפוס אותה,יש כאלה שעושים את זה הרבה יותר טוב מאחרים-לכתוב על משהו שהם מעולם לא חוו,ויש כאלה שלא יודעים ולא מצליחים להעביר את ההרגשה. קחי לדוגמה את רוב השירים על אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] :- ) מעניין וכתוב יפה. אותי זה הצחיק... [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה קטנה... מסקנה שגם אני הגעתי אליה... אבל מה שמטריד אותי היא הסיבה:האם היית נמצאת באותו המקום כי את רוצה,או בגלל שכל מקום אחר הוא לא נודע??? [ליצירה]
- [ליצירה] "זה הרי הכי קרוב לבוק שיהיה לי אי-פעם" הרגת אותי,קטע פשוט מצחיק : ) [ליצירה]
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון... תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו. אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים. זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... שיר קליט ומדבק, את גם מנגנת בגיטרה? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון יש גם הרבה יצירות שמספרות סיפור שמח,ועדין מכילות תיאורים ומילות כאב ועצב ולא רק אושר טהור...נקודה טובה למחשבה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה... רוב הזמן למילים קשה לתאר תחושות,אבל אנחנו מנסים בכל זאת. תמשיך כך. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה בעצב שה כן כך? למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב? למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר? אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח? [ליצירה]
תגובות