אותה האחת שאהבת ועזבה,
וההיא שגילתה לך את עצמך ואז ברחה,
וזאת שלא נתנה תרוץ ונשארת תוהה על שום מה,
והילדה היפה ששברה את ליבך,
כל אחת היא שיר, כל אחת שהלכה,
ואני,
לא הייתי רוצה להיות עוד שיר פרידה.
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סליחה על השמאלץ אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס "How can you give your love to someone else,and share your dreams with me" תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד. מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אדע לעולם-כי שאלתי וקיבלתי תשובה והאם עדיף לא לדעת לעולם,או לדעת ולאבד זו שאלה קשה. יותר קל לא לדעת מה הפסדת... [ליצירה]
- [ליצירה] מבינה את הרגשתך אז הנה תגובה... [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה בעצב שה כן כך? למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב? למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר? אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח? [ליצירה]
- [ליצירה] :-) אוי,זה כל כך יפה וכל כך מקורי. נראה לי שכל בחורה שקראה את הקטע הולכת לאמץ את הגישה. אין ספק שהבחור מוכשר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה פספוס לא יכולתי לגלות את השיר הזה לפני המבחן באלגוריתמיקה??? זה פשוט סידר לי את הדברים יותר טוב בראש. גם נחמד וגם משכיל... טוב,למועד ב' אני אדע מאיפה ללמוד באמת [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר יותר משאלת לב: מישהו שבקרבתו אתה סוף סוף שלם עם עצמך ואוהב את האדם שאתה נהיה בקרבתו. שתשכח את כל הדברים הקטנים והלא מושלמים בעצמך ותרגיש שאתה ראוי לאהוב את עצמך,כי מישהו אחר ראה בך את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] .. נלחץ לי בטעות . אבל מה שרציתי להגיד שזה פשוט פוגע בול במטרה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי זמן אחרי שקראתי שוב את הכותרת השיר קיבל משמעות אחרת לגמרי,אבל בכל הקשר שקוראים אותו,הוא מעביר צמרמורת. בנפל אויבך אל תשמח,כל שכן בנפול ידידיך... ונראה לכם שעכשיו יש נקודות הזדהות או שהזמן שעבר משכיח עד כמה זה יכול להתדרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון... תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו. אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים. זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים... [ליצירה]
תגובות