לא יודעת לאן זה נעלם
כל השכנוע העצמי והאמונה,
האמונה העיוורת שהכל תמיד לטובה
ונקודת המבט של הילדה התמימה.
לא יכולה לשים את האצבע
על הרגע המדויק, הרגע שבו הכל אבד
לא מאמינה יותר בסופים טובים
רק ברגעים מאושרים בין הסוף וההתחלה.
כבר לא תמימה כמו ילדה
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה הסיום מפתיע וחביב. חזרתי לקרוא שוב לוודא שהבנתי כמו שצריך. יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... קראתי פעמים ואני לא בטוחה עדיין שהבנתי בדיוק את כוונת המשוררת,אבל בכל מקרה השיר יפה ונוגע. ואפילו אם תתגעגעי אליו-שלא תדעי עוד כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] עוד הפעם.. כל פעם מחדש אני מופתעת עד כמה שהסיפורים/שירים שלך פשוט פוגעים בכל נקודה. פשוט מוכשר,משורר מלידה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוברת בי צמרמורת. לפעמים כל מילה מקבלת משמעות אחרת. בררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] אווץ' אן דן דינו סוף על ה... עדיף על הטלת מטבע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] : ) תודה רבה בנות... ...מסמיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] :-) ענק. לשנן ולפעול לפי ההוראות... טוב לא ממש,אבל זה בהחלט מתאים להרבה מהיצירות שמסתובבות פה,וגם אני נופלת בקטגוריה... וואי,צריך להתחיל לחשוב איך להיות יותר מקוריים... [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה: כהרגלי,אני מסכימה עם נשמת הצלחת לבלבל אפילו אותי עם ההארות שלך,ורק רציתי עוד להעלות נקודה למחשבה:האם אפשרי לאהוב אחר לפני שאוהבים את עצמך? או קודם יש למצוא את השלווה הפנימית ורק אז נמצא אהבה? מה קדם למה-הביצה או התרנגולת? ובקשר לחצאי בני אדם-רציונלית אני לא מסכימה,אפשר להיות מלא ושלם גם לבד (לפחות שלושת רבעי בנאדם ) :-) אבל מבחינת ההרגשה-אני ממש לא רואה את זה קורה [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי זמן אחרי שקראתי שוב את הכותרת השיר קיבל משמעות אחרת לגמרי,אבל בכל הקשר שקוראים אותו,הוא מעביר צמרמורת. בנפל אויבך אל תשמח,כל שכן בנפול ידידיך... ונראה לכם שעכשיו יש נקודות הזדהות או שהזמן שעבר משכיח עד כמה זה יכול להתדרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] לעדן הפסנתרן תודה על התגובה. לשאלתך,אני ילדה טובה רחובות. [ליצירה]
