אותה האחת שאהבת ועזבה,
וההיא שגילתה לך את עצמך ואז ברחה,
וזאת שלא נתנה תרוץ ונשארת תוהה על שום מה,
והילדה היפה ששברה את ליבך,
כל אחת היא שיר, כל אחת שהלכה,
ואני,
לא הייתי רוצה להיות עוד שיר פרידה.
[ליצירה]
סליחה על השמאלץ
אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס
"How can you give your love to someone else,and share your dreams with me"
תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד.
מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב.
[ליצירה]
אבל למה בעצב שה כן כך?
למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב?
למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר?
אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח?
[ליצירה]
לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים,
אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו.
ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת.
למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם.
[ליצירה]
:-)
למה את מבקשת בעדינות? נראה לך שמישהו לא יאהב את השיר הזה?
אני לא יודעת אם זה כך אצל כולם,אבל אני גם "כותבת מכתבים" לאנשים שהכתובת שלהם עוד לא ידועה.
מאחלת לך שיום אחד המכתב יגיע ליעדו...
[ליצירה]
איזה פספוס
לא יכולתי לגלות את השיר הזה לפני המבחן באלגוריתמיקה???
זה פשוט סידר לי את הדברים יותר טוב בראש.
גם נחמד וגם משכיל...
טוב,למועד ב' אני אדע מאיפה ללמוד באמת
[ליצירה]
לנשמת..
אני מסכימה איתך בקשר לזה שאהבה אמיתית היא לרצות באושרו של השני,גם אם הוא ימצא את זה במקום אחר,אבל לא התכוונתי שהאהבה כאן היא מבחינת כיף לי איתך ולכן אני אוהבת אותך,אלא שאני אני כשאני איתך (יותר מדי אני'ם במשפט אחד) בלי הצגות,בלי צנזורות,גם כשלא הכל מושלם והולך חלק,פשוט להרגיש אמיתית וזה מה שנפלא.
אולי לא כל מי שגורם לך להרגיש כך הוא באמת "האחד", אבל זאת נראית לי נקודת פתיחה לא רעה...
תגובות