[ליצירה]
לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים,
אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו.
ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת.
למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם.
[ליצירה]
לנשמת..
אני מסכימה איתך בקשר לזה שאהבה אמיתית היא לרצות באושרו של השני,גם אם הוא ימצא את זה במקום אחר,אבל לא התכוונתי שהאהבה כאן היא מבחינת כיף לי איתך ולכן אני אוהבת אותך,אלא שאני אני כשאני איתך (יותר מדי אני'ם במשפט אחד) בלי הצגות,בלי צנזורות,גם כשלא הכל מושלם והולך חלק,פשוט להרגיש אמיתית וזה מה שנפלא.
אולי לא כל מי שגורם לך להרגיש כך הוא באמת "האחד", אבל זאת נראית לי נקודת פתיחה לא רעה...
[ליצירה]
מפתיע,אבל אמיתי
הסוף לא צפוי מראש,אבל מתאים בהחלט להתנהגות האנושית כשחושבים על זה לרגע.
מזמן לא ביקרתי באתר,ורק עכשיו יצא לי לגלות אותך. אני חייבת להגיד שעברתי על כמה מהיצירות שלך וכל אחת העלתה בי חיוך מבין והרגשת הזדהות.
[ליצירה]
שאלה קטנה...
מסקנה שגם אני הגעתי אליה...
אבל מה שמטריד אותי היא הסיבה:האם היית נמצאת באותו המקום כי את רוצה,או בגלל שכל מקום אחר הוא לא נודע???
תגובות