עכשיו אני יודעת
נפתרה התעלומה
"ואם רק יידע?.. ואם רק לי חיכה?..."
ואין עוד "מה אם?" ו-"אולי?"
התשובה כבר ניתנה
עכשיו אני יודעת
עכשיו אני חופשיה
איך ירגיש עורו בקצוות אצבעותיי,
והאם שפתיו רכות לנשיקה?
עכשיו אני יודעת
שלעולם לא אדע
[ליצירה]
לשיר
מסכימה איתך,ואת בהחלט היטבת לתאר את ההרגשה.
זה עניין של כשרון הכותב להעביר את תחושותיו,בין אם הם מבוססות מציאות ובין אם לאו, בין אם הם מטאפורה או אמיתיות.
[ליצירה]
:-)
למה את מבקשת בעדינות? נראה לך שמישהו לא יאהב את השיר הזה?
אני לא יודעת אם זה כך אצל כולם,אבל אני גם "כותבת מכתבים" לאנשים שהכתובת שלהם עוד לא ידועה.
מאחלת לך שיום אחד המכתב יגיע ליעדו...
[ליצירה]
ענק!!!
בתור אוהבת ספרות אך שונאת ניתוחים ספרותיים,הצלחת לבטא את החירבוש העמוק המתבטא בשעורי ספרות.
תמיד הורג אותי איך מורים יכולים למצוא משמעויות שבכלל לא היו שם ולהפוך שיר תמים ליצירה בעלת 300 מימדים שונים.
מצחיק....
:-)
[ליצירה]
[ליצירה]
שאלה:
כהרגלי,אני מסכימה עם נשמת
הצלחת לבלבל אפילו אותי עם ההארות שלך,ורק רציתי עוד להעלות נקודה למחשבה:האם אפשרי לאהוב אחר לפני שאוהבים את עצמך? או קודם יש למצוא את השלווה הפנימית ורק אז נמצא אהבה?
מה קדם למה-הביצה או התרנגולת?
ובקשר לחצאי בני אדם-רציונלית אני לא מסכימה,אפשר להיות מלא ושלם גם לבד
(לפחות שלושת רבעי בנאדם ) :-)
אבל מבחינת ההרגשה-אני ממש לא רואה את זה קורה
[ליצירה]
דווקא זכיתי
למזלי הרב כן זכיתי בחברה הכי טובה,שאני יודעת שאם אני ארצה אני יכולה לספר לה הכל ולהתפרק לחתיכות לפניה. וכן,אני מאוד מחזיקה ממוסד החברות הזאת,משפחה וחברים הם הדברים היותר חשובים לי בעולם.
אבל,אני מוצאת לא פעם ולא פעמים שאת שיחות הנפש הכי נוקבות והכי אמיתיות,לא משנה על איזה נושא,אני מנהלת עם עצמי,מריצה שיחות שלמות בדמיון.
אז אני דווקא זכיתי,יש לי גם את זה וגם את זה.
תגובות