יותר משאלת לב: מישהו שבקרבתו אתה סוף סוף שלם עם עצמך ואוהב את האדם שאתה נהיה בקרבתו.
שתשכח את כל הדברים הקטנים והלא מושלמים בעצמך ותרגיש שאתה ראוי לאהוב את עצמך,כי מישהו אחר ראה בך את זה...
אני מסכימה איתך בקשר לזה שאהבה אמיתית היא לרצות באושרו של השני,גם אם הוא ימצא את זה במקום אחר,אבל לא התכוונתי שהאהבה כאן היא מבחינת כיף לי איתך ולכן אני אוהבת אותך,אלא שאני אני כשאני איתך (יותר מדי אני'ם במשפט אחד) בלי הצגות,בלי צנזורות,גם כשלא הכל מושלם והולך חלק,פשוט להרגיש אמיתית וזה מה שנפלא.
אולי לא כל מי שגורם לך להרגיש כך הוא באמת "האחד", אבל זאת נראית לי נקודת פתיחה לא רעה...
אמיתי? נכון? יפה?
זו אהבה לא אמיתית (אבל נפוצה).
זו אהבת העצמי.
אני נהנית להיות איתך, ולכן אני אוהבת אותך (ואת עצמי).
אהבה אמיתית היא אהבה שמישהו מסוגל לוותר על האושר שלו בשביל האחר, זתומרת - אם חבר שלך יעזוב אותך בשביל מישהי אחרת כי זה מה שטוב לו - את לא תכעסי אלא תתמכי בו ותעודדי אותו, מתוך האהבה האמיתית שלך אליו.
אבל צריך להיות בנאדם מאד מיוחד בשביל להגיע לרמה כזו של אהבה.
אוקיי, עכשיו אני מסתכלת על המשפט בנ' מבט שונה.
אוקיי, יש מקום להסכים... אבל עדיין אני לא שלמה עם זה..
המטרה היא להיות עצמך-עצמך גם כשאתה לבד, רק שלא תמיד זה בא לידי ביטוי, ולפעמים כשאנחנו עם אחרים זה עוזר לנו ומרים אותנו למקומות גבוהים...
אז כן - המשפט די נכון, אבל אני חושבת שזה לא המטרה האמיתית ממש, אלא הדרך למטרה.
בפעמים האלו שאנחנו פורחים אנחנו צריכים ללמוד איך צריכה להיראות התוצאה הסופית - שניראה ככה כל הזמן.
כהרגלי,אני מסכימה עם נשמת
הצלחת לבלבל אפילו אותי עם ההארות שלך,ורק רציתי עוד להעלות נקודה למחשבה:האם אפשרי לאהוב אחר לפני שאוהבים את עצמך? או קודם יש למצוא את השלווה הפנימית ורק אז נמצא אהבה?
מה קדם למה-הביצה או התרנגולת?
ובקשר לחצאי בני אדם-רציונלית אני לא מסכימה,אפשר להיות מלא ושלם גם לבד
(לפחות שלושת רבעי בנאדם ) :-)
אבל מבחינת ההרגשה-אני ממש לא רואה את זה קורה
אני לא מסתכלת על זה בדיוק כמוכם.
לדעתי, כל לכל בנאדם יש הרבה "עצמו"ים. עם כל בנאדם- הוא מתנהג אחרת, אבל לא כי הוא לא אמיתי עם אנשים, אלא כי האמיתות שלו עם כל בנאדם היא שונה.
אני בטוחה בזה במאה אחוז. ראיתי את זה בכל-כך הרבה מקומות שונים. אנשים הם פשוט לא אותם האנשים בסיטואציות שונות, זמנים שונים, ובחברת אנשים שונים.
עכשיו, אם כך, אז הבנתי את המשפט כך שאת הכי אוהבת באחד שלך את מה שהוא גורם לך להיות.
לי אישית יש המון "עצמי"ים. את חלקם אני אוהבת, את חלקם לא. אז בנאדם שגורם לי להיות "עצמי" שאני אוהבת- אני אוהבת אותו. לפי המשפט כמובן, לא אמרתי את דעתי על זה.
עכשיו אני אגיד את דעתי:
לדעתי זה ממש נכון. כי לי זה עושה טוב להיות ב"עצמי" שאני אוהבת, אז בנאדם שגורם לי לזה- אני אוהבת אותו.
ויש לזה גם ת'צד הלא אגואיסטי-
ככל הנראה בנאדם שכשאני איתו אני ב"עצמי" שאני אוהבת, הוא בנאדם טוב. אחרת- למה אני ב"עצמי" שאני אוהבת כשאני איתו?
אוי, זה ממש מתוסבך! טוב, תמיד אמרתי שאני מתוסבכת...
מקווה שהבנתם. ביי.
משפט יפה. קצת פילוסופי, מדבר על אהבה, לא צריך עוד...
שמעתי פעם מישהו שאומר (אולי רבי נחמן?) שלפני שאומרים את המילים 'אני אוהב/ת אותך' צריך לדעת את המילים. להכיר את האני, אותך, ומה זו האהבה.
[ליצירה]
הסבר קצר
יותר משאלת לב: מישהו שבקרבתו אתה סוף סוף שלם עם עצמך ואוהב את האדם שאתה נהיה בקרבתו.
שתשכח את כל הדברים הקטנים והלא מושלמים בעצמך ותרגיש שאתה ראוי לאהוב את עצמך,כי מישהו אחר ראה בך את זה...
[ליצירה]
לנשמת..
אני מסכימה איתך בקשר לזה שאהבה אמיתית היא לרצות באושרו של השני,גם אם הוא ימצא את זה במקום אחר,אבל לא התכוונתי שהאהבה כאן היא מבחינת כיף לי איתך ולכן אני אוהבת אותך,אלא שאני אני כשאני איתך (יותר מדי אני'ם במשפט אחד) בלי הצגות,בלי צנזורות,גם כשלא הכל מושלם והולך חלק,פשוט להרגיש אמיתית וזה מה שנפלא.
אולי לא כל מי שגורם לך להרגיש כך הוא באמת "האחד", אבל זאת נראית לי נקודת פתיחה לא רעה...
[ליצירה]
אמיתי? נכון? יפה?
זו אהבה לא אמיתית (אבל נפוצה).
זו אהבת העצמי.
אני נהנית להיות איתך, ולכן אני אוהבת אותך (ואת עצמי).
אהבה אמיתית היא אהבה שמישהו מסוגל לוותר על האושר שלו בשביל האחר, זתומרת - אם חבר שלך יעזוב אותך בשביל מישהי אחרת כי זה מה שטוב לו - את לא תכעסי אלא תתמכי בו ותעודדי אותו, מתוך האהבה האמיתית שלך אליו.
אבל צריך להיות בנאדם מאד מיוחד בשביל להגיע לרמה כזו של אהבה.
[ליצירה]
אוקיי, עכשיו אני מסתכלת על המשפט בנ' מבט שונה.
אוקיי, יש מקום להסכים... אבל עדיין אני לא שלמה עם זה..
המטרה היא להיות עצמך-עצמך גם כשאתה לבד, רק שלא תמיד זה בא לידי ביטוי, ולפעמים כשאנחנו עם אחרים זה עוזר לנו ומרים אותנו למקומות גבוהים...
אז כן - המשפט די נכון, אבל אני חושבת שזה לא המטרה האמיתית ממש, אלא הדרך למטרה.
בפעמים האלו שאנחנו פורחים אנחנו צריכים ללמוד איך צריכה להיראות התוצאה הסופית - שניראה ככה כל הזמן.
[ליצירה]
שאלה:
כהרגלי,אני מסכימה עם נשמת
הצלחת לבלבל אפילו אותי עם ההארות שלך,ורק רציתי עוד להעלות נקודה למחשבה:האם אפשרי לאהוב אחר לפני שאוהבים את עצמך? או קודם יש למצוא את השלווה הפנימית ורק אז נמצא אהבה?
מה קדם למה-הביצה או התרנגולת?
ובקשר לחצאי בני אדם-רציונלית אני לא מסכימה,אפשר להיות מלא ושלם גם לבד
(לפחות שלושת רבעי בנאדם ) :-)
אבל מבחינת ההרגשה-אני ממש לא רואה את זה קורה
[ליצירה]
אבל למה בעצב שה כן כך?
למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב?
למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר?
אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח?
[ליצירה]
לשיר
מסכימה איתך,ואת בהחלט היטבת לתאר את ההרגשה.
זה עניין של כשרון הכותב להעביר את תחושותיו,בין אם הם מבוססות מציאות ובין אם לאו, בין אם הם מטאפורה או אמיתיות.
[ליצירה]
שאלה קטנה...
מסקנה שגם אני הגעתי אליה...
אבל מה שמטריד אותי היא הסיבה:האם היית נמצאת באותו המקום כי את רוצה,או בגלל שכל מקום אחר הוא לא נודע???
[ליצירה]
דווקא זכיתי
למזלי הרב כן זכיתי בחברה הכי טובה,שאני יודעת שאם אני ארצה אני יכולה לספר לה הכל ולהתפרק לחתיכות לפניה. וכן,אני מאוד מחזיקה ממוסד החברות הזאת,משפחה וחברים הם הדברים היותר חשובים לי בעולם.
אבל,אני מוצאת לא פעם ולא פעמים שאת שיחות הנפש הכי נוקבות והכי אמיתיות,לא משנה על איזה נושא,אני מנהלת עם עצמי,מריצה שיחות שלמות בדמיון.
אז אני דווקא זכיתי,יש לי גם את זה וגם את זה.
תגובות