[ליצירה]
שחף!
גם מי שלא שכח עדיין מפחד..
כשהחברות שלך נהרגות בפיגועים על ימין ועל שמאל- לא תפחדי?
אבל פחד לחוד וזיכרון ואמונה לחוד. מותר לפחד.
רק צריך להאמין..
[ליצירה]
קפצתי לביקור באתר אהוב
והחלטתי לבשר משהו חשוב
אם מישהו עדיין זוכר את שרשורי דלעיל
כדאי להתעדכן- הקמתי בית נאמן בישראל!
ועל כן איני נזקקת עוד למחזריה של מירב
( ולא אשתה מליון כוסות שוקו , ונס על חלב..)
אז דע לך אורי כי "הרווקה הנועזת" מתגובה שבעים
זכתה להקים לה קן אוהבים
ואם אני זכיתי, לכולם יש סיכוי
לא להתייאש, הכל עניין של עיתוי!
[ליצירה]
לאב השדכן, הנמצא מעבר להרים
אולי אתה מוכן, להפנות אלי קצת מחזרים?
שהרי על בתך היקרה יש קופצים מלוא היד
ולי, כמה נורא, אין אפילו אחד
כי תבין, כנראה שפה בארץ האבות
לא צומחות להן האהבות
ואולי נערי בכלל מסתתר לו בשלווה
בפריז, בריסל, אמסטרדם, או ז'נבה?
(אנא סלחו לי, על בעיות המשקל
לרווקה בדיכאון, זהו עניין כלל לא קל)
הנני בת ישראל טהורה וכשרה
שמחפשת מישהו שנראה לא רע
דתי , אבל פתוח
עם ביטחון, אך לא נפוח
רק לא קמצן!, כמו ביני"ש מצוי
ובלי "ניו באלאנס"- רצוי!
מה כבר ביקשתי? לא יותר מדי
אנא עזור לי- זה כדאי
שהרי כל העוזר את התואר "רווקה" להעלים
מן השמיים אותו מתגמלים
וגם סכום סמלי ביד, ינתן כמובן
רק שיוקם כבר, הבית הנאמן
הישמע לי, הקשב לאנחות,
מי יודע? אולי ניפגש בשמחות?....
[ליצירה]
שי- אהבתי!!
שומעת את בכיו של הילד
שמתחבא בחדר סגור
בועט בכל כוחו בדלת
וחושב בלב שאסור
רוצה רק לחזור למציאות שידע
עם אמא בגן, בשלווה
כשיכל ללכת ולאחוז בידה
רוצה להרגיש אהבה...
ומגלה ילד שגדל
והפך שלם ואיתן
..
אולי דווקא בגלל
אותו זיכרון קטן.
תגובות