זה התפקיד שלו. הוא כבר רגיל. הוא עושה את זה במשך שנים. בכל שנה, מייצרים רבים כמוהו. כשחושבים על זה, יש לו תפקיד מאוד חשוב. הוא עוזר לאחרים. הוא רואה אנשים אמיתיים, בלי מסיכות, בלי העמדות פנים. מגיעים אליו אנשים מכובדים- עורכי דין, רופאים- אנשים משכילים, נאורים, מנומסים. אצלו, הם יכולים להתנער מכל האחריות שעוטפת אותם כל היום, והם פורקים את זעמם בקרבו. שק איגרוף. ככזה, הוא נותן להם את כולו. מאפשר להם להכות בו בכל כוחם. הוא סופג, וסופג, ולא מתלונן. לעיתים הוא רועד, גופו מזדעזע, מתנדנד, וכמעט נקרע, אבל הוא תופס את עצמו- אסור לו להישבר- הוא שק אגרוף, זה התפקיד שלו! הוא חייב לחכות להם, לספוג, כדי שיוכלו להשתחרר מכל מטען עודף של כעס בליבם, וימישכו חייהם בנחת, בנימוס, עד לפעם הבאה, כששוב יצטבר כעס, ואז הם כבר יחפשו אותו שוב, וימצאו, הוא תמיד זמין. זה התפקיד שלו. הוא כבר רגיל. אבל כשאמא ואבא מרביצים לו זה כואב, בכל פעם מחדש...