את מוזמנת
לסיור מודרך
בחדרי ליבי.
הרי את מבקשת
להוכיח לעצמך
ולי
כמה קטן הוא כאבי.
בואי.
שוטטי
בין התאים
בין כל השחור הזה
העוטף
את חיי
טיילי להנאתך
ובתום הסיור
ספרי לי
אם הזלתי
דמעה אחת
יותר מדי..
[ליצירה]
שחף!
גם מי שלא שכח עדיין מפחד..
כשהחברות שלך נהרגות בפיגועים על ימין ועל שמאל- לא תפחדי?
אבל פחד לחוד וזיכרון ואמונה לחוד. מותר לפחד.
רק צריך להאמין..
[ליצירה]
בעיני לא, כי אמנם המקבילה למשפט שלי היא "הנה לא ינום ולא יישן", אבל דווקא חיפשתי פסוק שתהיה בו אמרה לקורא, שתביע את מה שהמשפט שלי מנסה להעביר- שלמרות המצב, המזעזע כ"כ ביומיים האלה- ובשבילי, ובשביל כל החברים המתים שלי,בשנים האחרונות, זה מה שאני מנסה לומר לעצמי.לא להפסיק לבטוח.
[ליצירה]
הי,
חומד,
אני יודעת שזה לא קל בכלל.
אני מתארת לעצמי שאת רוצה, ומנסה, ומרגישה שזה גדול עלייך, שאת נבלעת.
אני מנסה להבין מה עושה לך יותר רע, זמן הגלישה, או אופי הגלישה.
אבל אולי הגלישה הזו היא כמו קשר חונק, עם מישהו שאתה אוהב, אבל שלא משאיר מרחב, ולפעימים בדברים האלה אולי כדאי להפסיק לגמרי לתקופה מסויימת, כדי לא להרגיש כבולה ותלותית בזה. כדי להתנקות.
ואז לחזור. מודעת לעצמך, פחות נעלמת, פחות נכשלת.
מה דעתך?
[ליצירה]
חמודה-
אני מצטרפת לשקופית, ומאחלת לך שלא תתפרקי- אבל אל תתפרקי- בשביל עצמך!
לא בשביל אף אחד אחר!
אני לא מכירה ולא יודעת, אבל נשמע לי שכל העולם על כתפייך.
אם את מרגישה שאת רוצה קצת להתמוטט, גם לך מותר!
רק טוב,
באה
תגובות