את מוזמנת
לסיור מודרך
בחדרי ליבי.
הרי את מבקשת
להוכיח לעצמך
ולי
כמה קטן הוא כאבי.
בואי.
שוטטי
בין התאים
בין כל השחור הזה
העוטף
את חיי
טיילי להנאתך
ובתום הסיור
ספרי לי
אם הזלתי
דמעה אחת
יותר מדי..
באה מאהבה
-
אנה גומרת ברבע שעה יחסים שיכולים להספיק לשנה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רטורנו- זה לא שם של מוסד גמילה מסמים? האם התמכרת למישהי, שי?? וחוץ מזה רטורנו זה כמובן משלון חזרה- "להחזיר את הגלגל"- האם אני צודקת? ואיזה פרס מגיע לעונה נכונה?... [ליצירה]
- [ליצירה] שי, משתבח מרגע לרגע... טוב שיש השראה... [ליצירה]
- [ליצירה] כלנה יקירתי- כתוב מדהים. אהבתי ביותר. ודרך אגב- התארסתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] מבלי להיכנס למיקום ולכותרת של היצירה, אני משוכנעת שכל אחד מסוגל לשים גבולות לעצמו. גם לגבי זמן הגלישה וגם לגבי תוכן הגלישה. אין טעם להספיד את הזמן האבוד, או את נפשך המוכתמת, כביכול, מבלי לנקוט באיזו פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה. אני יודעת על עצמי , שבהתחלה היה לי מאוד קשה להגביל את עצמי, אבל כל פעם צמצמתי קצת, עד שבסוף הגעתי לאיזון הנכון. וזה נכון לגבי כל הגזמה בחיים ולא רק לגבי היסחפות בגלישה. אל תזניחי את לימודייך חומד, חבל על הזמן ועל הכסף, ועל עוגמת הנפש. אני מכירה ומזדהה עם ההרגשה.. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] "יום יבוא, יום יבוא, במהרה בקרוב הוא יבוא, זאת ידע, כל אדם בעמקי לבבו..." הלואי ויבוא , ומהר..! רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נדודי שינה, אה??? מקסים!! ההרגשה מוכרת... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אני אוהבת את הכתיבה שלך!! [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אני אהבתי את הסוגריים. שיר נהדר לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- אהבתי!! שומעת את בכיו של הילד שמתחבא בחדר סגור בועט בכל כוחו בדלת וחושב בלב שאסור רוצה רק לחזור למציאות שידע עם אמא בגן, בשלווה כשיכל ללכת ולאחוז בידה רוצה להרגיש אהבה... ומגלה ילד שגדל והפך שלם ואיתן .. אולי דווקא בגלל אותו זיכרון קטן. [ליצירה]
תגובות