את מוזמנת
לסיור מודרך
בחדרי ליבי.
הרי את מבקשת
להוכיח לעצמך
ולי
כמה קטן הוא כאבי.
בואי.
שוטטי
בין התאים
בין כל השחור הזה
העוטף
את חיי
טיילי להנאתך
ובתום הסיור
ספרי לי
אם הזלתי
דמעה אחת
יותר מדי..
באה מאהבה
-
אנה גומרת ברבע שעה יחסים שיכולים להספיק לשנה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני איתך קראתי ובכיתי. אני מזדהה מאוד עם התחושה שאת מתארת, כלפי האנשים מסביבך. לאנשים העוזרים לא קל להיות נעזרים. אל תיתני להרגשה הזו לסגור אותך! לחברים הטובים שלך, יש הזדמנות להשיב לך כגמולך. להיות שם בשבילך. אל תמנעי את זה ממך ומהם. חברות אמיתית היא לא חברות אינטרסנטית, היא זו הנבחנת ברגעים הקשים. תני לחברים שלך לעמוד במבחן! זה חשוב, ולו כדי שלא תרגישי כל כך לבד. והכי חשוב, מוכרת לי מאוד תחושת הזרות הפנימית שאת מרגישה כלפי עצמך. ההפיכה לחלשה. אל תכבידי על עצמך! מותר לך להישבר לפעמים, ומותר לך לשקוע. אני מקווה בשבילך שתרגישי טוב- פיזית ונפשית , רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי שלמה ארצי.. רק חסר ירח ורכבת... כשקראתי התנגן לי בראש "לב שבור לרסיסים". יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לזה ש.. כן, זה שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] הי, חומד, אני יודעת שזה לא קל בכלל. אני מתארת לעצמי שאת רוצה, ומנסה, ומרגישה שזה גדול עלייך, שאת נבלעת. אני מנסה להבין מה עושה לך יותר רע, זמן הגלישה, או אופי הגלישה. אבל אולי הגלישה הזו היא כמו קשר חונק, עם מישהו שאתה אוהב, אבל שלא משאיר מרחב, ולפעימים בדברים האלה אולי כדאי להפסיק לגמרי לתקופה מסויימת, כדי לא להרגיש כבולה ותלותית בזה. כדי להתנקות. ואז לחזור. מודעת לעצמך, פחות נעלמת, פחות נכשלת. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] שחף! גם מי שלא שכח עדיין מפחד.. כשהחברות שלך נהרגות בפיגועים על ימין ועל שמאל- לא תפחדי? אבל פחד לחוד וזיכרון ואמונה לחוד. מותר לפחד. רק צריך להאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] כלנה, הפעם תורי לחבק... עצוב...אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאב השדכן, הנמצא מעבר להרים אולי אתה מוכן, להפנות אלי קצת מחזרים? שהרי על בתך היקרה יש קופצים מלוא היד ולי, כמה נורא, אין אפילו אחד כי תבין, כנראה שפה בארץ האבות לא צומחות להן האהבות ואולי נערי בכלל מסתתר לו בשלווה בפריז, בריסל, אמסטרדם, או ז'נבה? (אנא סלחו לי, על בעיות המשקל לרווקה בדיכאון, זהו עניין כלל לא קל) הנני בת ישראל טהורה וכשרה שמחפשת מישהו שנראה לא רע דתי , אבל פתוח עם ביטחון, אך לא נפוח רק לא קמצן!, כמו ביני"ש מצוי ובלי "ניו באלאנס"- רצוי! מה כבר ביקשתי? לא יותר מדי אנא עזור לי- זה כדאי שהרי כל העוזר את התואר "רווקה" להעלים מן השמיים אותו מתגמלים וגם סכום סמלי ביד, ינתן כמובן רק שיוקם כבר, הבית הנאמן הישמע לי, הקשב לאנחות, מי יודע? אולי ניפגש בשמחות?.... [ליצירה]
- [ליצירה] "יום יבוא, יום יבוא, במהרה בקרוב הוא יבוא, זאת ידע, כל אדם בעמקי לבבו..." הלואי ויבוא , ומהר..! רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אני שמחה להיות הראשונה שמגיבה - מקסים!!! גם התוכן, שנגע בי מאוד, וגם המבנה ומשחקי המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד זה ככה. הרבה יותר קל, לי לפחות, להיות ביקורתית עם עצמי על מה שיכולתי להיות ואינני, מאשר פעם אחת, לאהוב את עצמי על מה שאני. כאלה אנחנו. זה עדיין לא אומר שזה טוב. [ליצירה]
תגובות