אחרי ש
ייעלמו הקליפות
וישאר הגרעין
הקשה
הקטן
של האמת.
אחרי ש
ייגמרו המקלטים
וכבר לא יהיה לאן להימלט
רק אז
בכח הפחד
להפוך לאומץ
החזק
רק אז
נדע
שהתקדמנו עוד משבצת
במשחק.
[ליצירה]
אני איתך
קראתי ובכיתי.
אני מזדהה מאוד עם התחושה שאת מתארת, כלפי האנשים מסביבך. לאנשים העוזרים לא קל להיות נעזרים.
אל תיתני להרגשה הזו לסגור אותך!
לחברים הטובים שלך, יש הזדמנות להשיב לך כגמולך. להיות שם בשבילך. אל תמנעי את זה ממך ומהם.
חברות אמיתית היא לא חברות אינטרסנטית, היא זו הנבחנת ברגעים הקשים. תני לחברים שלך לעמוד במבחן!
זה חשוב, ולו כדי שלא תרגישי כל כך לבד.
והכי חשוב, מוכרת לי מאוד תחושת הזרות הפנימית שאת מרגישה כלפי עצמך. ההפיכה לחלשה. אל תכבידי על עצמך! מותר לך להישבר לפעמים, ומותר לך לשקוע. אני מקווה בשבילך שתרגישי טוב- פיזית ונפשית ,
רק טוב!
[ליצירה]
חמודה-
אני מצטרפת לשקופית, ומאחלת לך שלא תתפרקי- אבל אל תתפרקי- בשביל עצמך!
לא בשביל אף אחד אחר!
אני לא מכירה ולא יודעת, אבל נשמע לי שכל העולם על כתפייך.
אם את מרגישה שאת רוצה קצת להתמוטט, גם לך מותר!
רק טוב,
באה
[ליצירה]
"לילה אחד, כשהלכנו בתוך העיר, היו לי כמה הרהורים על אנשים שחיים פה, האם הם שונים מאיתנו.."
וכמו שאמרתי בעבר- יש ממשיך לשלמה ארצי- אהבתי מאוד!!!