את מוזמנת
לסיור מודרך
בחדרי ליבי.
הרי את מבקשת
להוכיח לעצמך
ולי
כמה קטן הוא כאבי.
בואי.
שוטטי
בין התאים
בין כל השחור הזה
העוטף
את חיי
טיילי להנאתך
ובתום הסיור
ספרי לי
אם הזלתי
דמעה אחת
יותר מדי..
באה מאהבה
-
אנה גומרת ברבע שעה יחסים שיכולים להספיק לשנה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאוד מיוחד בעיני. אהבתי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נדודי שינה, אה??? מקסים!! ההרגשה מוכרת... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- אהבתי!! שומעת את בכיו של הילד שמתחבא בחדר סגור בועט בכל כוחו בדלת וחושב בלב שאסור רוצה רק לחזור למציאות שידע עם אמא בגן, בשלווה כשיכל ללכת ולאחוז בידה רוצה להרגיש אהבה... ומגלה ילד שגדל והפך שלם ואיתן .. אולי דווקא בגלל אותו זיכרון קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיני לא, כי אמנם המקבילה למשפט שלי היא "הנה לא ינום ולא יישן", אבל דווקא חיפשתי פסוק שתהיה בו אמרה לקורא, שתביע את מה שהמשפט שלי מנסה להעביר- שלמרות המצב, המזעזע כ"כ ביומיים האלה- ובשבילי, ובשביל כל החברים המתים שלי,בשנים האחרונות, זה מה שאני מנסה לומר לעצמי.לא להפסיק לבטוח. [ליצירה]
- [ליצירה] "לילה אחד, כשהלכנו בתוך העיר, היו לי כמה הרהורים על אנשים שחיים פה, האם הם שונים מאיתנו.." וכמו שאמרתי בעבר- יש ממשיך לשלמה ארצי- אהבתי מאוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הי, חומד, אני יודעת שזה לא קל בכלל. אני מתארת לעצמי שאת רוצה, ומנסה, ומרגישה שזה גדול עלייך, שאת נבלעת. אני מנסה להבין מה עושה לך יותר רע, זמן הגלישה, או אופי הגלישה. אבל אולי הגלישה הזו היא כמו קשר חונק, עם מישהו שאתה אוהב, אבל שלא משאיר מרחב, ולפעימים בדברים האלה אולי כדאי להפסיק לגמרי לתקופה מסויימת, כדי לא להרגיש כבולה ותלותית בזה. כדי להתנקות. ואז לחזור. מודעת לעצמך, פחות נעלמת, פחות נכשלת. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שחף! גם מי שלא שכח עדיין מפחד.. כשהחברות שלך נהרגות בפיגועים על ימין ועל שמאל- לא תפחדי? אבל פחד לחוד וזיכרון ואמונה לחוד. מותר לפחד. רק צריך להאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. [ליצירה]
תגובות