שמע, אתה לא רואה בעיניים!
סתם...
זה רעיון ממש נהדר!
יחד עם זאת זה היה יכול להיות מושלם אם היית מצלם את התמונה לאורך ולא לרוחב, במצב הנוכחי זה הולך לאיבוד בתוך המרחב וזה גורם לתמונה להיות פחות מעניינת. בכולופן, ממש נהנתי מהתמונה הזאת והיא גרמה לי לחייך בפה צוחק.
יום טוב
חלמונית
[ליצירה]
שמע, אתה לא רואה בעיניים!
סתם...
זה רעיון ממש נהדר!
יחד עם זאת זה היה יכול להיות מושלם אם היית מצלם את התמונה לאורך ולא לרוחב, במצב הנוכחי זה הולך לאיבוד בתוך המרחב וזה גורם לתמונה להיות פחות מעניינת. בכולופן, ממש נהנתי מהתמונה הזאת והיא גרמה לי לחייך בפה צוחק.
יום טוב
חלמונית
[ליצירה]
א. לגבי הכותרת - כדאי למצוא כותרת שמבטאת את תוכן השיר. אפשר לומר שיכולנו לנחש לבד שזה שיר ושהוא שלך, אם את מפרסמת אותו.
ב. "מוחיכים" - הכוונה למוכיחים?
- "באותה הדרכים" - באותן הדרכים.
ויש עוד כמה טעויות שגורמות לי לא להבין בכלל מה הכוונה ומה את מנסה להעביר.
כדאי לעבור, לסגנן, ולוודא שהשיר ברור וניתן לקריאה.
[ליצירה]
טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס:
אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת.
הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה).
לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר.
[ליצירה]
תמשיכי, חמודה.
השיר השתנה קצת מאז שראיתי אותו :-)
(אולי בכל זאת כדאי למצוא דרך לחרוז גם את 2 השורות הראשונות?
את יודעת, מה שיפה בכתיבה בחרוזים, זה שהיא מאד מגבילה. ובגלל שהיא כל כך מגבילה צריך להתאמץ יותר כדי למצוא את המילים הנכונות. וכשמתאמצים יותר - מקבלים יותר. כשניסיתי להגביל את עצמי לאתגרים שונים גיליתי שדווקא כך מצליחים להביע דברים בצורה מדויקת, כי חושבים יותר עד שמופיעה המילה הנכונה.)
בהצלחה!
[ליצירה]
אהבתי את השמירה על מרחב מטאפורי אחיד בכל הבתים.
לדעתי שווה לך לנסות להרחיב את הכתיבה. אולי אפילו להתמקד בדימוי יחיד מתוך שלל השימויים שבשיר הזה ולהרחיב אותו, לתת לנו לטעום אותו עד הסוף, במקום לרוץ אל הדימוי הבא.
בעיקר דיברו אל ליבי הבית השני - שיש בו מקוריות ומחשבה, והאחרון, שהניגוד שבו יותר עניין ששווה להעמיק בו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
רעיון נפלא.
אם יורשה לי להציע: למקד. לסנן מילים מיותרות, בעיקר כאלו שיכולנו להוסיף במחשבה לבד בלי שאת תגישי לנו אותן על כפית של כסף. לצמצם למינימום מילות קישור והדגשה.
מינימליזם זה הכי, אחותי.
[ליצירה]
מעניין. קצת יותר מדי טראגי מכדי לעורר אמון, ובעיקר - הסיום קטוע באמצע? או שמא זה סיפור בהמשכים? (גם אפ כן, ראוי לשייף מעט, שהסוף לא יהיה כל כך פתאומי וחד.)
תגובות