הצרצר והנמלה

 

הצרצר

צר לו צר

כי הגברת נמלה

בקסמיו לא נשבתה

וליבה כלל לא נמלא

רחמים על האומלל.

 

מה את מבינה בכלל ?

יש לי נפש של אמן,

הוא הסביר לה, כמובן

משורר הרי הנני, בוהמיין.

בלי שירה, בלי אמנות

בלי לקרוא מעט ספרות,

איך נחיה פה בלבנט ?

אין חיים בלי שיר, הבנת ?

 

משורר אתה ? יחפן!

שנורר, קוטר וקבצן !

עם ספרות שם במכולת

לא תקנה אפילו פסולת.

אל תשכח, חרזן בטלן :

קודם כל החקלאות

אחר כך כל התרבות.

חז"לינו כבר אמרו :

בלי לאכול, איך תלמדו ?

 

את דלתה טרקה הגברת

והזמינה גם שוטרת

לסלק את הטרדן.

חרוזיו ארז השרץ

דמעותיו מחה במרץ

והלך לו להקסים

איזה פרייר עם כיסים

מלאים מזומנים.