רגעי אביב 2
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך נכון. אמיתי, מדויק וכואב. הוספתי לאהודותי, כדי להימנע מלהוסיף שזה כתוב נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים. רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.) כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות. אני שמחה מאד בבואך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר לא מופתעת מה"וואו" שיוצא לי בסוף. זה פשוט חלק אינטגרלי מהסיפורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט התלהבתי מחסרונם של סימני הקריאה, ואז הגעתי לסוף. שירה היא לא מניפסט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה, בהרגלך, חדה וטובה. אבל הפעם אני בוחרת להתייחס לתוכן. הוא קשה לי, קשה לי מאד לקרוא ביקורת כל כך נוקבת. הצרה עם שירים, שאי אפשר להתווכח איתם, כי הם לא מדברים עם ההגיון - הם מדברים עם החדות שלהם עצמם ועם הרגש. הייתי רוצה לדעת למה את מרגישה וחושבת את מה שהשיר הזה צועק. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שאני צריכה להבהיר שמדובר בתמונה מבוימת. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי לזה "כי האדם עץ השדה" כי העצים נראו לי ממש אנושיים, כמו זוג כזה. מקווה שעניתי לך ותודה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. נדמה לי שהטנק קצת עקום ביחס לשביל, לא? (כלומר: להפך. השביל משופע אך הטנק עומד כאילו הוא על מישור חלק.) [ליצירה]
- [ליצירה] מפני שבשירה אני מחפשת תוכן ועומק רגשי או מחשבתי. השיר הזה הוא קריצה חביבה, אך לא מעבר. (ושירה, להבנתי, מחפשת לגעת במה שמעבר.) [ליצירה]
- [ליצירה] ערכתי. סתם שתדעו. [ליצירה]
תגובות