[ליצירה]
אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי.
הלמות פרסותיו,
של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב?
מכריזות מלחמה
על נשמת האדם,
רודף בטירוף
דם אדםדם. -----> מעולה!!!
גיבור חיל רדום
מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך.
חלוש וכואב
בין טומאה וגללים
בוכה במסתרים
על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"?
כמים הפנים לפנים
שופכת ליבה
רעיה צעירה
על משכבה בלילות
פצעו והיכו
שומרי החומות.
לדודה ממתינה
שידפוק רק עוד פעם
כבר היא מוכנה
על כפות המנעול
הפתוח כחוד מחט
להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת.
עזה כמוות אהבה
עזה גם במוות,
מים חונקים
לא יכבוה
ברח דודי
ושאני בחיקך
אל ארץ החיים.
בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך".
מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר.
עלה והצלח!
[ליצירה]
ועכשיו באמת הותרת אותי בלי מילים.
שתי הפסקאות האחרונות, והשורה האחרונה.. וזהו. מהמם, במובן המלא של המילה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אצלי (גם במחשב!) זה לא מטושטש בכלל. צילמתי במהירות די גבוהה, ועם צמצם סגור. - אני חושבת שזו הסיבה לפוקוס הסתמי, הכל חד מדי..
ולא היה לי זום במצלמה. ותודה רבה.
זו התמונה הראשונה שצילמתי במהלך לימודי צילום. צילמתי אותה 4 פעמים - פעמיים עם צמצם סגור ופעמיים עם פתוח, פעמיים עם פוקוס על האופק ופעמיים על השושנה. (בעצם, ניסיתי על השושנה. אני גרועה בלכוון פוקוס)
[ליצירה]
אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן...
כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני.
הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו.
[ליצירה]
א. לגבי הכותרת - כדאי למצוא כותרת שמבטאת את תוכן השיר. אפשר לומר שיכולנו לנחש לבד שזה שיר ושהוא שלך, אם את מפרסמת אותו.
ב. "מוחיכים" - הכוונה למוכיחים?
- "באותה הדרכים" - באותן הדרכים.
ויש עוד כמה טעויות שגורמות לי לא להבין בכלל מה הכוונה ומה את מנסה להעביר.
כדאי לעבור, לסגנן, ולוודא שהשיר ברור וניתן לקריאה.
[ליצירה]
הדפסתי את הסיפור, וכמה פעמים הוא הזכיר לי...
מה שאומר שיש לך חלק לא קטן בזכות שהיתה לי לפני כמה ימים לברך בשם ומלכות ולספור תשע וארבעים יום שהם שבעה שבועות..
אז תודה. ( :
[ליצירה]
א. האם הקומוניזם נותן לגיטימציה לפטריוטיות? מולדת? יש דבר כזה? חשבתי שכל עמי העולם מאוחדים, מה פתאום אתה נותן עדיפות לעם אחד, תושבי ארץ אחת על פני אחרים?
שים לב, זו גזענות פשוטה,זהה בדיוק לזו שאתה לוחם נגדה כל הזמן.
ב.אם הבנת לא נכון את תחילת דברי, הריני להתנצל ולהבהיר. אין לי שום בעיה עם זה שאתה רואה באמא רוסיה את מולדתך היחידה.אדרבה, אני אשמח מאד לעזור לך לחזור לשם כדי שתוכל להנות מהחינוך הטוב בעולם, מהתרבות היחידה במינה וכל שאר הדברים הנפלאים שאין בשום מקום מלבדה - ובלבד שתישאר שם ותפסיק לבלבל לנו את השכל.
תגובות