[ליצירה]
כתוב טוב, אבל:
לא אמין. וחבל, כי במשך כל הסדרה שמרת על אמינות מפליאה, עם הבנה מפתיעה ביותר של הצד הנשי.
לא מאמינה שקשר כל כך טעון רגשית נחתך בגלל סערה של רגע. היא אוהבת אותו, הוא אותה. היא לא יכולה להגיד לו פתאום "אז תספר לו שנפרדנו". היא יכולה להגיד משהו כמו "אז אולי אנחנו באמת צריכים לחשוב על זה\לדבר על זה", ששניהם יקחו את הזמן לחשוב אם נקודה כל כך קטנה של מחלוקת (וכן, היא קטנה מאד, בהתחשב בעובדה שבציבור הסרוג מספר הדעות שווה לריבוע מספר האוכלוסיה, והסיכוי למצוא בחורה עם מכנה השקפתי משותף כל כך גדול כמו ין אביאל לאודליה הוא נדיר מאד) יכול לגרום לחיתוך כל כך פתאומי.
[ליצירה]
[ליצירה]
א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף.
ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.)
[ליצירה]
גזור ושמור:
"אל תגידו: כובשים! למצילי חייכם.
די לקרוא: בוז! לאלה שאת נפשם הקריבו."
תזכיר לי מי זה היה שקרא למתיישבים מקריבי חייהם "פשיסטים"?
[ליצירה]
[ליצירה]
אצלי (גם במחשב!) זה לא מטושטש בכלל. צילמתי במהירות די גבוהה, ועם צמצם סגור. - אני חושבת שזו הסיבה לפוקוס הסתמי, הכל חד מדי..
ולא היה לי זום במצלמה. ותודה רבה.
זו התמונה הראשונה שצילמתי במהלך לימודי צילום. צילמתי אותה 4 פעמים - פעמיים עם צמצם סגור ופעמיים עם פתוח, פעמיים עם פוקוס על האופק ופעמיים על השושנה. (בעצם, ניסיתי על השושנה. אני גרועה בלכוון פוקוס)
[ליצירה]
נקודה אחת שלא הבנתי: למה אתה מציין אם מפלת היטלר כדבר חיובי? מה , היטלר לא תרם לפיתוח גרמניה? היטלר, אדם שלא היתה לא שום הכשרה אקדמית ועוד פחות מכך, הצליח להנהיג מדינה מן הנחשלות ביותר בעולם בתקופתו, ותוך מספר שנים, להפוך אותה למעצמת-על בקנה-מידה עולמי.
נכון, היטלר עשה שגיאות. נכון שהוא לא הצליח להגשים את כל תכניותיו הגדולות למען האומה הגרמנית, אך יחד עם זאת, הוא הצליח להקים צבא הדואג להתרחבותה של גרמניה ולהרים את המוראל של תושביה בני הלאום הגרמני.
מה, בעצם, היה רע כל כך בגרמניה ההיטלראית? מה הגדולה של סטאלין בכך שנלחם בה?
(דרך אגב, חבר'ה, תקראו בעיון את הדברים ששמואל מפרט כטעויות של סטאלין (תמיכה בציונות) ושל סדאם (מתקפה על איראן). התגעגעתי לשמואל שלנו..)
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!)
ההבהרה מיותרת לדעתי..
תגובות