רגעי אביב 2
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ההתחלה נהדרת, באמת ובתמים. ההמשך הפך להיות "סיפורי" מדי,שלא לומר "דבר תורה בשורות קצרות" - ולא שירה. חבל לי, כי יש לשיר הזה פוטנציאל עצום בעיני. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] אין טעם בגאוות יחידה ללא בסיס. אם החינוך של סקטור אחר הוא טוב יותר, מי אני שאפקיר את חינוך ילדיי למען גאווה? [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. (ואגב: יש שגיאת הקלדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] ענק, ענק, ענק. ארוך להפחיד, אבל שווה כל רגע. יש לך את זה. חד וחותך ושנון ומצחיק עד דמעות עצב. הכי אהבתי את הקטע עם "מעגלי צדק". [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא, אך קשה מאד להנות ממנו במלואו עקב שיבושי הניקוד. אנא, תקני זאת. (התאמצתי לקרוא בכל זאת, וזה בהחלט היה שווה את המאמץ. "לא אפצע פי מלבד אלו השורות" - שורה נהדרת, נהדרת.) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך על השיר האופטימי הזה, אני שמחה כל כך שאת מפרסמת כאן. המשיכי כך (גם בהסתכלות החיובית, וגם בכתיבה. נהניתי מהזרימה של השיר הזה, רואים שהוא מגיע ממקום פתוח וטוב יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] מוצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] הריני מודה לאלוקים שזיכני לעבור את הבגרות בלשון כאשר שפיות דעתי במצב מניח את הדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני אוהבת אותך!! (אבל אולי כדאי למצוא כותרת אחרת.) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, יוחאי צודק. לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה. לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית. [ליצירה]
תגובות