[ליצירה]
רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר".
ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו.
[ליצירה]
אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש.
אבל גם למי שלא היה כואב.
ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.)
[ליצירה]
ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט.
וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה.
בהצלחה
ניץ.
נ.ב.
ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה.
תגובות