[ליצירה]
מעניין.
אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור.
השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה.
הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים.
*הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז"
כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה.
[ליצירה]
אמילי יקרה, אני חולקת עלייך כאן.
העצות שלך מועילות מאד למי שמוכן לקבל אותן, ולנצח אנגנך בפירוש מוכן לשמוע דעות של אחרים.
ואם מדברת בדמעות לא מסכימה עם הצעתך, אז אולי יש מקום לפתוח דיון על מקומה של היצירה, או על עדיפות הכתיבה הספונטנית לעומת המחושבת ולהפך, ולהחכים כל אחד מהסתכלותו של האחר.
למה לחסוך מאיתנו את חוכמתך?
---------------------------------------------
והערה כללית לכולם, בתקווה שיימצא לדברים הד:
כאן באתר, ביקורת פירושה מחמאה.
כאשר מי מהקוראים מעלה הצעות\הארות שעשויות לדעתו להועיל לאחר, הרי זה משום שהוא מאמין שהכותב הוא בעל כשרון שיכול להשתפר ולקבל כלים נוספים לכתיבה.
יותר מזה: העובדה שקורא השקיע מזמנו וממחשבתו על מנת להגיב לכתיבתו של האחר,להצביע על הנקודות הטובות ועל אלו שראויות לשיפור,
אין מחמאה גדולה ממנה.
[ליצירה]
החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד.
נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים.
באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו")
בהצלחה!
[ליצירה]
על מה מדברים גלי הים
על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב
וכשהם נוסכים רוגע ושקט
האם הם חושבים על האדם
והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור.
רגשותיו מתערבבים עם המציאות
ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו
עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים.
גלי הים מגיעים אל החוף
וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה.
האדם עומד ומביט אל הים
נסער ונפעם מהמיית גליו
והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת.
והאם גל גואה ישבור את האדם
איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה
ומאיים להציף את חייו
הים והאדם כאחד הם
מנוחה אינם נותנים לעצמם
האדם עומד אל מול פני הים
והים מושיט אליו ידיים
באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך.
(ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר)
תגובות