[ליצירה]
זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
השיר הזה יותר קצר מהרגיל אצלך, וזה מיטיב איתו מאד.אך לענ"ד כדאי לצמצם יותר. כאשר אתה מקמץ במילים, קל לנו יותר להפיק את מירב המשמעות מכל אחת מהן.
[ליצירה]
אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת?
וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין.
לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח.
הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא)
לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה.
אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה.
[ליצירה]
הדס!!!!!!!!!!!
רק בגלל שאני בחדר של האחיות שלי, ושעכשיו 00:30 בלילה, נמנעתי מלצווח בקול-חזרת אלינו!!!
עכשיו אני הולכת לקרוא את השיר, פשוט הייתי צריכה שניה להירגע מעצם זה שפרסמת...
חזרתי.
אהבתי את השיר הזה, לא כאילו שיש אופציה אחרת.
אני חושבת שיש בו עדינות, יותר מבשאר השירים שלך. ויש בו משהו נתן יונתני, לא רק בגלל הנושא (ימקונכיותחוף) גם בזרימה של המילים. והוא יפה, וחופי מאד. ואהבתי בעיקר את הביטויים הכה-הדסיים:
הלילה שהוא קצף-רוח, רעש חשוף קונכיות, והשמיים השמוטים.
[ליצירה]
והנה שוב הסכיזופרניה של מר ירושלמי.. לאחר אין ספור שירי הלל למלחמת הצבא הרוסי בגרמני, ומספר השואף לאינסוף של קריאות לקרב דמים, תוך שימוש בגרזנים, אתים, והטבעות, של הפרולטריון נגד הקאפיטליזם, הנה שוב מופיע שמואל רודף השלום, הפאציפיסט שאינו יודע אלימות מהי..
[ליצירה]
דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות.
אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה.
תגובות