[ליצירה]
נחמד, אבל באמת, יפעתוש - אני הרי יודעת שאת מסוגלת להרבה יותר מזה! אם לא תכניסי לפה את השירים המדהימים שלך אני עומדת לשלוח מכתב מחאה חריף (ומר..)!!!
[ליצירה]
יפהפה. מה שמפריע זה בטח לא הצואר. אולי הרגלים קצרות מדי, אבל סביר שזו אני שלא יודעת איך נראות רגלים של תוכי. אף פעם לא זכיתי להיכרות קרובה איתם.
[ליצירה]
וואו. ממש אהבתי. קשה לדעת אם זו רפרודוקציה של תמונה קיימת או חלון - וגם אני מאד אשמח לדעת איפה זה. (אני כבר המון זמן חולמת על צילום דרך חלון, אבל עגול ולא גדול מדי)
אם היית מצלמת קצת יותר מרחוק, היה נמנע החיתוך של המעוין (לא שזה כל כך הפריע לי, אבל בכל זאת) ונדמה לי שהיית מרויחה גם את הקיר חד יותר ומואר יותר.
[ליצירה]
הכתיבה, בהרגלך, חדה וטובה.
אבל הפעם אני בוחרת להתייחס לתוכן.
הוא קשה לי, קשה לי מאד לקרוא ביקורת כל כך נוקבת. הצרה עם שירים, שאי אפשר להתווכח איתם, כי הם לא מדברים עם ההגיון - הם מדברים עם החדות שלהם עצמם ועם הרגש.
הייתי רוצה לדעת למה את מרגישה וחושבת את מה שהשיר הזה צועק.
[ליצירה]
חוץ ממה שכולם אמרו..
אני אוהבת את הדימויים השנונים שלך. (לא רק ביצירה הזו)
ואני לא יודעת אם "דימויים"זו ההגדרה הנכונה, אבל בערך.
משפטים כמו "אי אפשר לקבל מטאבוליזם במהירות של טורנדו וגם להרעיש" או התיאור של התפריט ככזה ששבויים בדמשק היו מוחים עליו בהחלט עושים לי את היום. ומה שיפה זה שזה לא הברקות בודדות מדי פעם אלא צורת כתיבה מתמשכת - פשוט מעורר קנאה.
תגובות