עומר-
לענ"ד אתה טועה כל היופי בתמונה שכזאת שהיא נותנת לך את המקום לראות לחשוב לפרש ולהבין כראות עינך ולכן זה ממש לא נראה לי תמונה סתמית, לכן גם אני חושב שדווקא לא היה צריך לתת כותרת לתמונה...
[ליצירה]
זה החמוד מכולם!!
כי פעם ציירתי ציור מוזר,(שאני מתכוונת להכניס אותו לכאן) עם כאלה עיניים בדיוק.... ואפילו עם כזה ראש.
צלום יפה, חזקי ואמצי.
[ליצירה]
[ליצירה]
עומר-
לענ"ד אתה טועה כל היופי בתמונה שכזאת שהיא נותנת לך את המקום לראות לחשוב לפרש ולהבין כראות עינך ולכן זה ממש לא נראה לי תמונה סתמית, לכן גם אני חושב שדווקא לא היה צריך לתת כותרת לתמונה...
[ליצירה]
ענק! נפלא! מצוין! זה בדיוק העניין- לתפוס רגע סתמי לכאורה ולתת לו נפח ע"פ המשמעות שאת מצאת בו.
ממש נדמה כגולגולת בוכה. באמת יופי של תמונה, אהבתי מאוד
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
[ליצירה]
ברשותך, אתייחס לצורה של השיר:
נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור)
כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין.
עד מתי יוחזק גלעד שליט
שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה.
והוריו שפופי הראש
קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה.
משהו מכיר במילה אחריות?
האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל.
ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה.
והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה.
[ליצירה]
היי אמונה - זה יפה!! אף פעם לא ראיתי אותך כותבת בשפה הזו.
סומסום - תודה. הלוואי שזה היה נכתב על מישהי מסוימת. זה יותר משהו כמו.. אממ.. איך לנסח את זה?
התמודדות שלי עם האפשרות שפעם אני אהיה זקנה. אז זאת הזקנה שאני מקווה לתת לעצמי.
ותודה גם לכל השאר.
[ליצירה]
אוקי, עכשיו ביתר פירוט:
אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר".
צלול כמעיין.
בערב זך, כדמות מלאך,
שכן בצל ענן.
ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן?
עטף מאור ליבי,
טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון.
עוד בכי, תמרורים.
לעת זריחה, על שביל בריחה,
אלחש סודות הלב,
אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה".
ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא.
זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך.
:-)
[ליצירה]
אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון.
הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן.
הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות)
"רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות.
הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד.
תגובות