עומר-
לענ"ד אתה טועה כל היופי בתמונה שכזאת שהיא נותנת לך את המקום לראות לחשוב לפרש ולהבין כראות עינך ולכן זה ממש לא נראה לי תמונה סתמית, לכן גם אני חושב שדווקא לא היה צריך לתת כותרת לתמונה...
[ליצירה]
זה החמוד מכולם!!
כי פעם ציירתי ציור מוזר,(שאני מתכוונת להכניס אותו לכאן) עם כאלה עיניים בדיוק.... ואפילו עם כזה ראש.
צלום יפה, חזקי ואמצי.
[ליצירה]
[ליצירה]
עומר-
לענ"ד אתה טועה כל היופי בתמונה שכזאת שהיא נותנת לך את המקום לראות לחשוב לפרש ולהבין כראות עינך ולכן זה ממש לא נראה לי תמונה סתמית, לכן גם אני חושב שדווקא לא היה צריך לתת כותרת לתמונה...
[ליצירה]
ענק! נפלא! מצוין! זה בדיוק העניין- לתפוס רגע סתמי לכאורה ולתת לו נפח ע"פ המשמעות שאת מצאת בו.
ממש נדמה כגולגולת בוכה. באמת יופי של תמונה, אהבתי מאוד
[ליצירה]
אהלן רעות :-)
רואים שהשיר נכתב ממקום של רגש מאד אמיתי.
מצד שני - הדימוי של א"י לאישה אהובה כבר נכתב כמעט בכל דרך אפשרית, וצריך להתאמץ הרבה כדי להפוך שיר כזה למקורי ומחדש.
בהצלחה!
נ.ב.
אני מקוה שהגעת בסוף הביתה בשעה נורמלית...:-)
[ליצירה]
כן, אבל הוא אומר בפרוש שבדעתו לשאת יותר מאישה אחת (אם כי טרם הבנתי מה מקומו של טקס הנישואין בהשקפותיו של ירושלמי) - השאלה היא האם ירושלמי ישאל את דעת אשתו אם ימצא חן בעיניה שישא עוד אחת.
במידה ולא - הרי שזהו ניצול מצדו. (אגב, לפי ההלכה היהודית שהזכרת, גבר אינו יכול לשאת אישה שניה ללא הסכמת הראשונה, וכך זה היה תמיד, עד לחרם דרבנו גרשום.)
ובמידה שהיא לא תסכים - הרי שהיא תהפוך למושא מאה שירים לפחות על דיכוי, כליאה ולא זוכרת מה עוד..
[ליצירה]
שאול המלך הוא דוגמא מצוינת לסכנה הטמונה בגישה שלך.
שאול, שחז"ל מעידים עליו שהוא "אחד מנסיכי אדם", והכתוב מעיד עליו שהוא אדם "משכמו ומעלה"
נטמע, לצערנו הרב, בזכרון הקולקטיבי שלנו כ"איש הרע", זה שרדף את דוד באובססיביות, זה שחמל על אכזרים והתאכזר לרחמנים.
לפי הגישה שלך, יש לאמר: וכי אין זה נכון? הרי עובדה היא ששאול רצח את כהני נוב, שאין שום הסבר הגיוני לרדיפה שלו את דוד.
אלא שהצורה שבה הוא נתפס בקרב המון העם היא מעוותת. רובנו לא זכינו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, זו הכוללת בתוכה את שאול משיח ה', נסיך-אדם, ביחד עם חטאיו.
ולתפיסה מעוותת דומה, לחרדתי, היצירה שלך מובילה. התעלמות מוחלטת מגדלותו של אהרן.
ודבר נוסף שכחת: אהרן לא נענש לבסוף, על אף כל הדברים שנאמרו לעיל. וידוע שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה - אם כן: כיצד תתרץ את העובדה שאהרן לא קיבל שום עונש על מעשה העגל?
[ליצירה]
אנסה להסביר.
אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין.
מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק.
ועדיין, אני מתנגדת לעסקה.
תגובות