הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות...
אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן...
תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר.
(...)
:-)
[ליצירה]
הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור.
כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף?
והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת."
[ליצירה]
את כל כך, כל כך נהדרת.
אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת:
"אתמול נגני כינור עמדו
בגזוזטרה של החלום"
ואת: "עוד ישמע. שמעת?"
ואותך.
[ליצירה]
בתש יקרה, הכוונה היא למהפכה הקומוניסית הגדולה בתולדות האנושות שעומדת לפרוץ מחרתיים. מה, לא שמעת על זה? לא הדביקו אלפי סטיקרים על המכוניות של השכנים שלך? לא ראית את הפליירים? לא ראית את הפגנת הענק? טוב, אני לא יודעת אם היתה הפגנת ענק. אני מניחה שגודלה של ההפגנה שווה לגודל של שמואל...
וכן, הוא כבר כתב על המהפכה הזו כבר כ-700 שירים, ועדיין לא הצליח לכתוב משפט אחד הגיוני.
תגובות