הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
אוה. בועות סבון זה פשוט דבר... מושלם. אחד מפלאי הבריאה הכי יפים.
כל הכבוד שהצלחת לצלם!! את יודעת כמה פעמים ניסיתי לצלם בועות ללא הצלחה?
אני כרגע במצב ירוק-סגלגל מקנאה. את יכולה להסביר איך עושים את זה?
[ליצירה]
כתבתי תגובה ארוכה ונזעמת והיא נמחקה בלהט הלחיצה על האנטר...
אז ככה:
העובדה שקיימים בקרבנו גם אנשים שעושים מעשים לא ראויים, עוד לא הופכת את ההכללה המרושעת שלעיל ללגיטימית. שים לב, דב: נערי הימין=נערים מחבלים.
עכשיו, מה יתרום לבטחון המדינה אם חייל מג"ב מכה ללא רחמים ובלי סיבה אישה, לעיני בתה בת העשר?
מה יתרום לבטחון המדינה אזלת היד שמפגינים כוחות-הביטחון-עאלק (לפי השיר הזה ניתן להסביר שלקו כל מקבלי ההחלטות בהלם קרב) מול האלימות הבלתי פוסקת של הערבים כלפי יהודי חברון, באופן שלא מותיר להם ברירה אלא להגן על עצמם, ולהשתמש גם באמצעי הרתעה?
אז אולי זה לא בסדר להצית בתים. או להכות ערבים זקנים, אבל:
א. זה לא קשור לשיר המחוצף הזה.משפט כמו "כיצד יעז נער על אחיו להרים יד" מצייר תמונה שקרית ומעוותת, משל היה צה"ל "עומד נדהם" בעת שמתנחבלים גולייתים בני שלוש עשרה מבצעים פוגרומים בחיילי צה"ל התמימים, בעוד שהמציאות הפוכה לחלוטין.
ב. אם כבר נגררנו לויכוח על העובדות: הבתים שהוצתו היו בתיהם של רוצחים. (ידיעה שנמסרה לי מפי אחת ה"נערות המחבלות".)
ואם כל זה לא מספיק, אז השיר גם כתוב גרוע.
[ליצירה]
שיר מלא כנות.
קצת מפריע מעבר השפה באמצע (המילה "מפלרטט" לא מתאימה לשאר השיר שכתוב במשלב גבוה יותר)
אבל עדיין- אהבתי והזדהיתי מאד.
(ורשמתי לי את שמך כשם שצריך לזכור.)
[ליצירה]
מה קרה? פתאום אנחנו בעד החינוך בישראל?
(ואם אתה לא זוכר, אז הנה רמז-
מי כתב מאמר בשם "מערכת החינוך הישראלי מחנכת לא לדעת"?
מתוך שירו של מי לקו הציטוט :
"לא מהמשכילים הישועה תגיע!
לא בדוקטורים ופרופסורים הַפִתְרוֹנִין." ?)
יאללה, תחליט כבר איפה אתה! אתה בעצמך לא יודע מהן דעותיך בשום נושא, אז איך תצליח לשכנע אותנו?
[ליצירה]
אהלן מוריה!
כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות:
-צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.)
-על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש.
בהצלחה!
ניצן
[ליצירה]
ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט.
וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה.
בהצלחה
ניץ.
נ.ב.
ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה.
תגובות