הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
מצטערת, יוחאי צודק.
לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה.
לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית.
[ליצירה]
מתקשה להאמין שלא קראתי את זה קודם. איך יכולתי?
השפה היתה קצת מייגעת עבורי, אבל - הו, זה היה כל כך שווה את זה! הטוויסט, והשיר בסוף,וכמה שבטח תשנאי אותי על המשפט הבא, אבל אני אגיד אותו בכל זאת: יש כאן מסר, והוא מועבר נהדר. זה אחלה סיפור לפעולה בחודש אלול..
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון.
הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן.
הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות)
"רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות.
הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד.
[ליצירה]
אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת.
הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר.
אבל אתה טוב, אין ספק.
תגובות