אמא
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גדול. ואחרי ההסבר שלך, אפילו עוד יותר. יופי של רעיון, אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. זאת הקרנה של נגטיב על היד ממכונת אור? [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים). חפשי משהו אחר. הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר... מאוד מרשים. הבעיה היא שכבר ראינו דבר דומה על יד, כמו ש"מתקרבת" אמרה. אולי תנסי למצוא משהו יותר מתאים? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא נוגע ויוצא דופן...אני עוברת על כל החזותי שלך..איזה כיף שיש כאן מי שמעלה הרבה חזותי (אני לא מצליחה משום מה) אני נהינת :) [ליצירה]
- [ליצירה] והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים. סיפור חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - תודה. עד שיפוח היום ונסו הצללים - ציטוט ישיר משיר השירים, וכן לגבי ה"מן". (מציץ מן החרכים) וגם השורה השישית מהסוף היא כזו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאופק. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט. כמעט נגעת בשיר טוב. חבל שבבית האחרון נפלת שוב למִחזור השירים ולעודף סימני קריאה מתלהמים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה. תיארתי לעצמי שיש לך הסבר לעניין, אם כי עולם האסוציאציות שלי נותר כפי שהוא. (אני החלטתי שזו נדנדה, מה שזה מן הסתם במציאות) [ליצירה]
- [ליצירה] ועל זה (לא) נאמר: התאחדו כל פועלי אוון. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומחכים. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מילים עדינות ויפות. בעיני - שווה לפתח ולהעמיק את השיר, שכרגע הוא יותר מדי כללי ומעורפל. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה: לך לעזאזל. עכשיו, אחרי שנרגעתי: בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל. [ליצירה]
תגובות