אני לא חושבת שיוחאי התכוון שיש בעיה בתיעוד, אבל בצילום צריך להפוך את התיעוד למשהו מעניין. לכן אני חושבת שהמרחק גורם לתמונה להיראות מאד בנאלית ולא כל כך מעניינת - כמו צילום משפחה, או סתם צילום נוף שבמקרה נתקע בו רחפן.
גרסת המיקרו היתה יכולה להיות מושלמת אם הוא היה גם באויר.
כשראיתי את הכותרת ציפיתי לעוד איזה תמונה מהממת של שמים או רוח או כיוונים או משהו בסגנון ומצאיתי סתם תמונה תיעודית של חבר או משהו.... צר לי אבל אני לא חושב שכאן מקומה....
יוחאי, זו לא "סתם תמונה תיעודית". תפתח קצת ספרי צילום ותראה כמה יופי וחן יש ד ו ו ק א בתיעוד.
כמובן שיש מקום להתמקצע, אבל עצם השניה שבה התרחב לי הלב מהמרחב היה מספיק..
[ליצירה]
אני לא חושבת שיוחאי התכוון שיש בעיה בתיעוד, אבל בצילום צריך להפוך את התיעוד למשהו מעניין. לכן אני חושבת שהמרחק גורם לתמונה להיראות מאד בנאלית ולא כל כך מעניינת - כמו צילום משפחה, או סתם צילום נוף שבמקרה נתקע בו רחפן.
גרסת המיקרו היתה יכולה להיות מושלמת אם הוא היה גם באויר.
[ליצירה]
אכזבתני....
כשראיתי את הכותרת ציפיתי לעוד איזה תמונה מהממת של שמים או רוח או כיוונים או משהו בסגנון ומצאיתי סתם תמונה תיעודית של חבר או משהו.... צר לי אבל אני לא חושב שכאן מקומה....
[ליצירה]
בסדר.טעיתי.מודה.הברזתי משיעורי לשון כבר בכיתה ד, ולא יודעת לנקד נכון את המילה "שיבלת"..
ולכל עשרות שולחי-ההודעות-הפרטיות בנידון אומר דבר פשוט.. באומנות כמו באומנות יכולתי לטעון כי הניקוד שגוי בכוונה..מעין פרובוקציה.. אמירה. ואז הייתם מתלהבים לרעיון..תודו! :-)
[ליצירה]
מוכרחה להתוודות-קשה לי. קשה לי עם שירים שהם רשימת מכולת. אין לי ספק שהיצירה נכתבה ממקום עמוק,כואב ורגיש, ומי כמוני תצעק את המסר שלך בראש חוצות, ועדיין. פרגן לנו קצת יותר מלל בבקשה..
[ליצירה]
הדס, זו אכן אנפה. יכול להיות שלא זיהית פשוט כי היא מכווצת ומכורבלת מקור. בד"כ הן זקופות קומה וארוכות צוואר (אם תרצי, אשלח לך תמונה. עשיתי לה בוק שלם...).
אה, וזה צולם על חוף הים כמובן.
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
תגובות