כי סערת עליי
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה ארובה של הבית שלך(בצחוק) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! איזה יופי זה! שוצף, קוצף ורועש... פשוט מקסים! ליתוש... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק מה שהתכוונתי לשאול - איפה זה? זה מקסים לחלוטין, אפרורי כזה, ועצוב... ומצד שני כל כך רוגש... אהבתי את האנשים שמביטים. [ליצירה]
- [ליצירה] פרט מידע קטנטן שאולי יהיה חשוב למי מכם: צילמתי את זה היום בבוקר...(ראשון, י"ג שבט). רוב הסיכויים שבזמן שאתם מתבוננים בצילום, המזח עדיין נראה כך בדיוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... איפה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה צולמה בת"א, באיזור רידינג (דמיינו מצד ימין למעלה את הארובה.. או בעצם עדיף שלא). [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, יפה מאוד, והכותרת מקסיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ.. דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי. אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ רוצה להאמין שזה לא סיפור אמיתי.. אפילו בתור בדיה זה נוראי וצובט ומכאיב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתקשה להגיב לאמירות פוליטיות, ובכל זאת-לשם האיזון כאן, מוכרחה. הגיע הזמן שמישהו כאן ינסה להבין, לפחות ינסה, שכל תוכנית ההתנתקות אינה באה כמשהו אישי נגד תושבי גוש קטיף. התוכנית הייתה מתרחשת באותה מידה גם אם היו יושבים שם שמאלנים ואנשי שינוי! יש סימפטיה בעם לתושבי הרצועה (טוב..אחרי חסימת הכבישים קצת פחות..), וכולם מזדהים עם האובדן האישי ש(אולי)יאלצו להתמודד איתו. זו לא תוכנית התנכלות לדתיים,צאו מזה!!! ואולי אם נקדים להפנים את זה, נוכל באמת למנוע את מלחמת האחים המדוברת. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שחשבתי עליו היה הפוך על הפוך- החי זו המכונית בתנועה, הדומם-גזע העץ, והצומח-..נו טוב, כאן נתקעתי. בגלל זה לא בטוחה שאוהבת את התמונה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "הים הולך אחור כל פעם שהוא מתקרב".. בהחלט גרמת לי להרגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] יצר בי תחושה של ניצוץ חשמלי העובר במהירות מאחד לשני.. כמה שעות אתה מבלה מול הפוטושופ? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת. אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! קומבינציה נעימה, ניגוד מוצלח של טבע=חופש וסורגים=הגבלה. חסר לי קצת פוקוס ומעט יותר אור (הקצה הימני שרוף ממש). [ליצירה]
- [ליצירה] שם בדוי- זה כמו להפגין נגד ניסויים בבע"ח אל מול הכור בדימונה. נכון, זה חשוב, אבל זה לא המקום המתאים. ניצן- לא, אמירה אינה מספיקה בכדי להפוך תמונה לצילום אומנותי. היא אמורה לבוא בנוסף לעיצוב ויזאולי: קומפוזיציה, מיסגור כלשהוא, מיקוד, עומק שדה וכו וכו. [ליצירה]
תגובות