הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה.
מקסים.
יפה מאוד!
והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה...
[ליצירה]
פרט מידע קטנטן שאולי יהיה חשוב למי מכם: צילמתי את זה היום בבוקר...(ראשון, י"ג שבט). רוב הסיכויים שבזמן שאתם מתבוננים בצילום, המזח עדיין נראה כך בדיוק.
[ליצירה]
הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה.
מקסים.
[ליצירה]
יפה מאוד!
והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה...
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
חברים..לפני שאתם ממהרים לשפוט.. אני תפסתי את הדברים מנקודה של קינאה, של "הלוואי ויכולתי להזדהות ולחוות כמוהם אבל אני לא, לכן אתמודד בדרכי שלי-ציניות". אני חושבת שהכוונה היתה טובה.
אבל.. מודה.. גמלי צרם הביטוי ושמץ ההתנשאות.
[ליצירה]
זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!!
[ליצירה]
ערוגה.. קודם כל- חלילה לך מלהזכיר את המושג "דיגיטלי" לידי :-)
שנית, בכוונה לא העלתי רמת קונטרסט, רציתי שהחתול ייצא כמעין צללית מטושטשת יותר, זה מוסיף לו נופך דרמטי (לטעמי).
[ליצירה]
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
תגובות