כי סערת עליי
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה ארובה של הבית שלך(בצחוק) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! איזה יופי זה! שוצף, קוצף ורועש... פשוט מקסים! ליתוש... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק מה שהתכוונתי לשאול - איפה זה? זה מקסים לחלוטין, אפרורי כזה, ועצוב... ומצד שני כל כך רוגש... אהבתי את האנשים שמביטים. [ליצירה]
- [ליצירה] פרט מידע קטנטן שאולי יהיה חשוב למי מכם: צילמתי את זה היום בבוקר...(ראשון, י"ג שבט). רוב הסיכויים שבזמן שאתם מתבוננים בצילום, המזח עדיין נראה כך בדיוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... איפה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה צולמה בת"א, באיזור רידינג (דמיינו מצד ימין למעלה את הארובה.. או בעצם עדיף שלא). [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, יפה מאוד, והכותרת מקסיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אהבתי את המישור הרעיוני- הכותרת יוצרת טריגר מוטעה שגורם לצופה להתבונן בתמונה בצורה שונה לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! הזכיר לי את דמויות הקומיקס היפניות ההן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הצהרה רשמית לאלו שאינם מכירים אותי: מעולם לא השתמשתי בפוטושופ או תוכנת עיבוד אחרת. אני חושבת שתפקיד הצלם הוא למצוא רגע ולא ליצור אותו ,ומתנגדת עקרונית לעיבודים רטרואקטיבים. (זה בעקבות כמה הודעות אישיות שקיבלתי בהקשר לתמונה הנ"ל). והשקיעה הספציפית הזו הייתה באמת אחת המדהימות שראיתי, כאילו מישהו שזר חוטי כסף בכל מקום, וואו אמיתי! (זוכר,שי?) [ליצירה]
- [ליצירה] ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמירה כ"כ יהודית...אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם). ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ.. דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי. אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה מה רצית לעשות כאן, אבל פספסת. רחוק מדי-ולכן לא ממקד, אין מספיק אור, הרעיון מתפזר. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא ששקלתי לקרוא לתמונה "לא תלין נבלתו על העץ"..אבל זה נראה לי אכזרי מדי. [ליצירה]
תגובות