אני לא חושבת שיוחאי התכוון שיש בעיה בתיעוד, אבל בצילום צריך להפוך את התיעוד למשהו מעניין. לכן אני חושבת שהמרחק גורם לתמונה להיראות מאד בנאלית ולא כל כך מעניינת - כמו צילום משפחה, או סתם צילום נוף שבמקרה נתקע בו רחפן.
גרסת המיקרו היתה יכולה להיות מושלמת אם הוא היה גם באויר.
כשראיתי את הכותרת ציפיתי לעוד איזה תמונה מהממת של שמים או רוח או כיוונים או משהו בסגנון ומצאיתי סתם תמונה תיעודית של חבר או משהו.... צר לי אבל אני לא חושב שכאן מקומה....
יוחאי, זו לא "סתם תמונה תיעודית". תפתח קצת ספרי צילום ותראה כמה יופי וחן יש ד ו ו ק א בתיעוד.
כמובן שיש מקום להתמקצע, אבל עצם השניה שבה התרחב לי הלב מהמרחב היה מספיק..
[ליצירה]
אני לא חושבת שיוחאי התכוון שיש בעיה בתיעוד, אבל בצילום צריך להפוך את התיעוד למשהו מעניין. לכן אני חושבת שהמרחק גורם לתמונה להיראות מאד בנאלית ולא כל כך מעניינת - כמו צילום משפחה, או סתם צילום נוף שבמקרה נתקע בו רחפן.
גרסת המיקרו היתה יכולה להיות מושלמת אם הוא היה גם באויר.
[ליצירה]
אכזבתני....
כשראיתי את הכותרת ציפיתי לעוד איזה תמונה מהממת של שמים או רוח או כיוונים או משהו בסגנון ומצאיתי סתם תמונה תיעודית של חבר או משהו.... צר לי אבל אני לא חושב שכאן מקומה....
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
[ליצירה]
התמונה צולמה ב"שירת הים" בנווה דקלים, ולכן הכותרת.. אודיה, אני חושבת שהכותרת היא חלק אינטגרלי מהיצירה ומכוונת את הצופה לכוונת הצלם. להעלות תמונה בלי שם זה לוותר על חצי ממנה..
ואגב, מה דעתכם על השם "ימין שמאל, רק חול וחול"?
ניצן- את המודל לחיקוי שלי ;-) ומרשים שאת זוכרת את כל ההתכתבויות כאן..
סרט הצילום הוא שחורלבן רגיל, נראה לי שהגוון הירקרק הוא בגלל הבוהק- היה המון שמש באותו יום ולא צילמתי ממש עם הגב אליה.
[ליצירה]
ניצן, הרעיון הוא בדיוק אותן זוית, קומפוזיציה וכו שמצאת בהן עניין. תמונה לשם התמונה, לא הרבה יותר.:-) והכותרת? שילוב של הקשר בחבל והווסט הזרחני במושב הקדמי..
ושובן המשמח של יצירות החזותי לאתר הוא בזכות מנחם, שעמל קשות (וסבל את הניג'וזים שלי), היפ-היפ-הוריי!
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
תגובות