הייתה לי אותה התלבטות.
אפשר בשניהם ביחד-
זו תמודה מדוייקת של גבול בין שני עולמות:
פנים וחוץ, עם אפשרות, בדמות החלון, לחצות את הגבול הזה...
אבל מצד שני הצל שחוצה את התמונה באמת מאוד בולט ולא מיקרי...
תוהה..
נביש
התמונה יפה ומעניינת, האמת שמה שמשך את תשומת ליבי יותר מהצל החוצה אלו התריסים, אחד פתוח וחברו מוגף, חצי חצי, נותן למעט אור להיסתנן אך עדיין נשאר סגור לעולם.
[ליצירה]
הייתה לי אותה התלבטות.
אפשר בשניהם ביחד-
זו תמודה מדוייקת של גבול בין שני עולמות:
פנים וחוץ, עם אפשרות, בדמות החלון, לחצות את הגבול הזה...
אבל מצד שני הצל שחוצה את התמונה באמת מאוד בולט ולא מיקרי...
תוהה..
נביש
[ליצירה]
התמונה יפה ומעניינת, האמת שמה שמשך את תשומת ליבי יותר מהצל החוצה אלו התריסים, אחד פתוח וחברו מוגף, חצי חצי, נותן למעט אור להיסתנן אך עדיין נשאר סגור לעולם.
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
לא יודעת מה איתך, אני מיציתי את החוויה בכיתה י"א בערך :-) (ומופתעת לגלות שנשארו עוד כיפות סרוגות בעיר הזו)
[ליצירה]
[ליצירה]
מצטערת, כאן זה לא פורום מפוני גוש קטיף (למרות שקל להתבלבל לפעמים) ועם כל אהדתי לרגשות הקשים, זהו אתר אומנות. ומבחינה זו, אין בצילום הזה ולא כלום.
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
תגובות