יש עניין באסתטיקה. אם זה בא לידי ביטוי ביצירה הנ"ל, אפשר לדון בכך, אבל זה נכון ככלל.
ולפי גישתך קצת אחרת, של צייד רגעים, אז ביקורתה של פוטו נכונה. אין כאן "רגע" שגורם למשהו אצל צופה.
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
ליאת היקרה,
אני חלוקה עלייך לחלוטין לגבי העיקרון של צילום.
ברור שלא כל תמונה מביעה משהו, אבל אם היא אינה מביעה דבר - למה לפרסם אותה באתר?
זה שאת צלמת טובה, כולם יודעים, אפילו צלמת מצויינת - אבל אם תמונה איננה מביעה משהו עמוק, איזה תועלת נוצרת למתבוננים בה?
עברו בי כמה תהיות:
האם ניתן לתרגם את הביטוי הזה לעברית?
"אני לא מבין בצילום, זה לא כוס התה שלי..."
האם זה לואיזה, לימונית, נענע או משהו אחר?
האם בגרסה חדה ופחות מפוקסלת ניתן היה אולי להנות מהאפקט של המים העקומים?
בזוית יותר שטוחה (אם היינו רואים את כל הכוס או ולי ממבט ממלמעלה היה הכוס היתה נפרד יותר מהיד.
כאן דווקא ההתרכזות בזוית העקומה היא במיזוג בניהם.
בכל מקרה, תמיד טעניתי שלא מצלמים מספיק כוסות תה, ועל כך יישר-כוח
חורף חם
נביש
טיפה טיפה קרוב מידי, היה כדאי להתרחק קצת מהאצבעות ולתת לנו טיפה יותר כוס.
אבל זאת זווית מעניינית, והחדות מצויינת. אני חושבת שעכשיו את כבר מרוצה מאוד שבכ"ז למדת בקורס מקצועי,
וגם אנחנו.
:)
[ליצירה]
יש עניין באסתטיקה. אם זה בא לידי ביטוי ביצירה הנ"ל, אפשר לדון בכך, אבל זה נכון ככלל.
ולפי גישתך קצת אחרת, של צייד רגעים, אז ביקורתה של פוטו נכונה. אין כאן "רגע" שגורם למשהו אצל צופה.
[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
[ליצירה]
ליאת היקרה,
אני חלוקה עלייך לחלוטין לגבי העיקרון של צילום.
ברור שלא כל תמונה מביעה משהו, אבל אם היא אינה מביעה דבר - למה לפרסם אותה באתר?
זה שאת צלמת טובה, כולם יודעים, אפילו צלמת מצויינת - אבל אם תמונה איננה מביעה משהו עמוק, איזה תועלת נוצרת למתבוננים בה?
[ליצירה]
עברו בי כמה תהיות:
האם ניתן לתרגם את הביטוי הזה לעברית?
"אני לא מבין בצילום, זה לא כוס התה שלי..."
האם זה לואיזה, לימונית, נענע או משהו אחר?
האם בגרסה חדה ופחות מפוקסלת ניתן היה אולי להנות מהאפקט של המים העקומים?
בזוית יותר שטוחה (אם היינו רואים את כל הכוס או ולי ממבט ממלמעלה היה הכוס היתה נפרד יותר מהיד.
כאן דווקא ההתרכזות בזוית העקומה היא במיזוג בניהם.
בכל מקרה, תמיד טעניתי שלא מצלמים מספיק כוסות תה, ועל כך יישר-כוח
חורף חם
נביש
[ליצירה]
[ליצירה]
טיפה טיפה קרוב מידי, היה כדאי להתרחק קצת מהאצבעות ולתת לנו טיפה יותר כוס.
אבל זאת זווית מעניינית, והחדות מצויינת. אני חושבת שעכשיו את כבר מרוצה מאוד שבכ"ז למדת בקורס מקצועי,
וגם אנחנו.
:)
[ליצירה]
הצבעים יפים ממש, וגם הזוית של השמש נכונה- הצלחת לתפוס את צל העצים, שמוסיף הרבה לתמונה. אבל חסרה לי מסגרת, לטעמי צריך לפתוח קצת את התמונה- לתת עוד מידע-אולי שביל מוגדר,תחום יותר. התמונה כפי שהיא נותנת הרגשה תלושה ,ללא הקשר. כצופה, אני הולכת לאיבוד..
[ליצירה]
אני..פשוט..חסרת מילים.
כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת.
[ליצירה]
השילוב של פירות ההדר והפמוטים יצרו כאן אווירה "קדושה" אפשר לומר, אולי רוחנית. ואת זה אהבתי. אבל הפלאש על העלה התוחם מלמעלה ממש-ממש מפריע לתמונה, אפילו שהוא מטושטש.
הצל המאפיל את הפסל בדיוק באמצעו יוצר אמירה יפה בעיני, מין צניעות, משחק של גלוי ונסתר.
הייתי מטה את הפסל קצת ימינה, להשיג זווית שתופסת גם קצת מהפרונט שלו, לקבל עומק.
סה"כ נחמד, מחכה לראות עוד.
[ליצירה]
ניצן, הרעיון הוא בדיוק אותן זוית, קומפוזיציה וכו שמצאת בהן עניין. תמונה לשם התמונה, לא הרבה יותר.:-) והכותרת? שילוב של הקשר בחבל והווסט הזרחני במושב הקדמי..
ושובן המשמח של יצירות החזותי לאתר הוא בזכות מנחם, שעמל קשות (וסבל את הניג'וזים שלי), היפ-היפ-הוריי!
תגובות