יש עניין באסתטיקה. אם זה בא לידי ביטוי ביצירה הנ"ל, אפשר לדון בכך, אבל זה נכון ככלל.
ולפי גישתך קצת אחרת, של צייד רגעים, אז ביקורתה של פוטו נכונה. אין כאן "רגע" שגורם למשהו אצל צופה.
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
ליאת היקרה,
אני חלוקה עלייך לחלוטין לגבי העיקרון של צילום.
ברור שלא כל תמונה מביעה משהו, אבל אם היא אינה מביעה דבר - למה לפרסם אותה באתר?
זה שאת צלמת טובה, כולם יודעים, אפילו צלמת מצויינת - אבל אם תמונה איננה מביעה משהו עמוק, איזה תועלת נוצרת למתבוננים בה?
עברו בי כמה תהיות:
האם ניתן לתרגם את הביטוי הזה לעברית?
"אני לא מבין בצילום, זה לא כוס התה שלי..."
האם זה לואיזה, לימונית, נענע או משהו אחר?
האם בגרסה חדה ופחות מפוקסלת ניתן היה אולי להנות מהאפקט של המים העקומים?
בזוית יותר שטוחה (אם היינו רואים את כל הכוס או ולי ממבט ממלמעלה היה הכוס היתה נפרד יותר מהיד.
כאן דווקא ההתרכזות בזוית העקומה היא במיזוג בניהם.
בכל מקרה, תמיד טעניתי שלא מצלמים מספיק כוסות תה, ועל כך יישר-כוח
חורף חם
נביש
טיפה טיפה קרוב מידי, היה כדאי להתרחק קצת מהאצבעות ולתת לנו טיפה יותר כוס.
אבל זאת זווית מעניינית, והחדות מצויינת. אני חושבת שעכשיו את כבר מרוצה מאוד שבכ"ז למדת בקורס מקצועי,
וגם אנחנו.
:)
[ליצירה]
יש עניין באסתטיקה. אם זה בא לידי ביטוי ביצירה הנ"ל, אפשר לדון בכך, אבל זה נכון ככלל.
ולפי גישתך קצת אחרת, של צייד רגעים, אז ביקורתה של פוטו נכונה. אין כאן "רגע" שגורם למשהו אצל צופה.
[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
[ליצירה]
ליאת היקרה,
אני חלוקה עלייך לחלוטין לגבי העיקרון של צילום.
ברור שלא כל תמונה מביעה משהו, אבל אם היא אינה מביעה דבר - למה לפרסם אותה באתר?
זה שאת צלמת טובה, כולם יודעים, אפילו צלמת מצויינת - אבל אם תמונה איננה מביעה משהו עמוק, איזה תועלת נוצרת למתבוננים בה?
[ליצירה]
עברו בי כמה תהיות:
האם ניתן לתרגם את הביטוי הזה לעברית?
"אני לא מבין בצילום, זה לא כוס התה שלי..."
האם זה לואיזה, לימונית, נענע או משהו אחר?
האם בגרסה חדה ופחות מפוקסלת ניתן היה אולי להנות מהאפקט של המים העקומים?
בזוית יותר שטוחה (אם היינו רואים את כל הכוס או ולי ממבט ממלמעלה היה הכוס היתה נפרד יותר מהיד.
כאן דווקא ההתרכזות בזוית העקומה היא במיזוג בניהם.
בכל מקרה, תמיד טעניתי שלא מצלמים מספיק כוסות תה, ועל כך יישר-כוח
חורף חם
נביש
[ליצירה]
[ליצירה]
טיפה טיפה קרוב מידי, היה כדאי להתרחק קצת מהאצבעות ולתת לנו טיפה יותר כוס.
אבל זאת זווית מעניינית, והחדות מצויינת. אני חושבת שעכשיו את כבר מרוצה מאוד שבכ"ז למדת בקורס מקצועי,
וגם אנחנו.
:)
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
[ליצירה]
מוכרחה להתוודות-קשה לי. קשה לי עם שירים שהם רשימת מכולת. אין לי ספק שהיצירה נכתבה ממקום עמוק,כואב ורגיש, ומי כמוני תצעק את המסר שלך בראש חוצות, ועדיין. פרגן לנו קצת יותר מלל בבקשה..
[ליצירה]
יאיר.. אני מתאפקת שלא להתחיל ויכוח חדש בינינו.. רק דבר אחד: "קלגסים במדים שחורים ששולחים יד באחיהם"- כאשר אתה קורא לאחיך, יהודי לכל דבר, בשם "קלגס" (ולא אחזור על כינויים גרועים יותר) אתה מוכיח שאתה לא באמת אח לו. אחים אמיתיים דבקים זה בזה גם בזמנים קשים, גם אם הלכו בדרכים שונות. זו הדרך היחידה לעם שלנו, תמיד היתה, לעמוד מול אויבים.ביחד!
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
תגובות