[ליצירה]
יצירה כאובה.
כולנו נלחמים עם היצר, וכולנו נופלים, צריך להפנים ש"שבע יפול צדיק וקם" - אנחנו נופלים אבל קמים, יורדים ובסוף מתעלים.
ואל תשכחי - אין הקב"ה מקפח שכר של אף בריה.
[ליצירה]
חיים היקר,
אם אתה חושב שאני זוכרת מי אתה, ומהן יצירותיך, ועל מה מהם הגבתי ולמה, אתה טועה...
אם יש לך דברים אישיים לומר, תוכל לשלוח לי הודעה אישית.
אם יש לך תגובות לתגובות שלי על יצירותיך, אנא הגב על כל אחת מהן בנפרד באותה יצירה שעליה הגבתי.
אם יש לך תגובה ליצירתי הזאת - אנא הגב עליה כאן.
[ליצירה]
תגובה לתגובתך לשירי "תחושות ומעשי אדם".
מין הראוי היה לא להגיב, אולם ראוי יותר היה אילו לא התיחסת כלל לשיר. אין הוא צריך לבטות את מחשבותייך לאותו רגע אלה את שלי.
וקיצוניות דתית הינה מימני והלאה, את נקמת השם רצית לקרוא הלא הוא היה שם: ושתק!
במידה ואינך מסוגלת כפי שאני רואה מתוך השיר את
הזעם, כאב ושנאה המעורבת בגעגוע אישי וגם לקרוא
את החלק הלא כתוב והמובן לכל יוצר אזי צר לי מאד על כך. זאת היתה פניה אישית אל עמי תבל לאותו הרגע בלבד, בצורה הכי תרבותית שאפשר!
ובכל זאת תודתי נתונה לך על כך שאיפשרת לי
להכיר מקרוב פן אחר של מחשבות.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
נפלא!
הביקורת העצמית הנוקבת על שבחי השם אשר בפינו, כאשר לבנו איננו עמהם, גורם להרהורים רבים. וכאשר הביקורת באה ביצירה נפלאה, זה גורם להנאה שבאה עם ההרהור.
אהבתי מאוד.
[ליצירה]
תמי היקרה,
את מאוד כשרונית, אבל השיר הזה רדוד.
את מנסה להביע שאדם נפטר בבי"ח מסוים, ובאותו בי"ח נולדו תאומים ("להם" - כהגדרתך, לא ברור מי הם ומה הקשר ביניהם ובין הנפטר); ואין אמירה אחרת בשיר.
אז יש לנו שיר ארוך עם אמירה פשוטה, ומילים שאינן מביעות דבר.
[ליצירה]
מדהים!
הבית הראשון - כפי שכבר אמרו כאן, מדהים.
הבית השני - מבטא בצורה תמציתית את חוסר היכולת להיות מאושרים כשהחצי השני חסר.
והבית השלישי - הביטויים השזורים בו מרוממים את היצירה:
השלמת שמים וארץ - הביטוי הידוע (ע' בריש אורות התורה לראי"ה קוק זצ"ל) לחיבור התפארת עם המלכות, שזה במהות רומז לחיבור האיש עם האישה כידוע (ע' בפירושו של הרי"מ חרל"פ זצ"ל ל"אל תרבה שיחה עם האישה").
מציאת העזר - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", שכדברי חז"ל (במדרש תהלים כמדומני) נאמר על ידי יעקב אבינו כשנסע לחרן למצוא זיווגו.
מציאת שאהבה נפשו - "מצאתי את שאהבה נפשי".
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
נפלא.
היצירה הזאת ממש נפלאה. הדרך שבה מושגים כמו "אתה בחרתנו מכל העמים", ו"כחש" ו"מוקשי רצח" (כמכוונים לטרמינולוגיה של הרצי"ה קוק) שזורים בתוך יצירה נפלאה זו שכל ענינה לקחת רגע שבו ילד בוכה על אביו שנרצח בידי בני ישמעאל, ולהתבונן במה שהרגע באמת אומר.
נפלא.
[ליצירה]
מספר הערות:
א. בבקשה שימי רווח של שורה בין הפיסקאות הקטנות שממלאות את הקטע (למשל בין השורה המסיימת במילים "שהכל לטובה, לבין השורה שמתחילה במילים עכשיות את) - זה יקל על הקריאה.
ב. "הכ-ל לטובה" ה"-" נכתב בכונה? אם כן כדאי לענ"ד לכתוב זאת בצורה יותר ברורה (אולי עם מספר סימונים בתוך המילה.
ג. מה מביא גאוה בזאת שהבחורה חלק מחייך? האם יש משהו מיוחד שגורם לה לרצות להיות בקשר איתך ואת דוקא דוחפת לקשר, ולכן הגאוה? לא הבנתי משפט זה.
ד. היצירה באופן כללי, באמת לא נראית ערוכה בצורה הכי טובה.
נ.ב. עוד אין עדכונים... אבל כשיהיו אני אשמח לעדכן אותך בלנ"ד
(לשאר הקוראים: לא, אין לזה קשר ליצירה, סתם חסכתי לעצמי מסר אישי)