.jpg)
נקודת שבירה
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוה, יפהפה! מהעבה לדק, מישר לאלכסון, ממש כמו סרט... מוצלח, אך עם זאת משהו חסר בצבעים.. קצת דהוי וחסר צבע.. בסה"כ ממש טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חוקי האופטיקה במיטבם. תמונה יפה אבל חסר לי משהו, לא יודע מה, אבל משהו מתפספס. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה צילמת לדעתי הייתי משנה את השם מנקודת שבירה לשלווה כך הרגשתי כשראיתי את המים והצמחיה שמסביב נותנת ליצירה עומק אהבתי מאוד עינת [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי משהו מתפספס... הבחירה בקומפוזציה צדדית היא מעניינת, אבל אולי היה כדאי להכניס קצת יותר רקע, ולא לקטום את העלים. הקווים האלכסונייים של הגזע, והקווים המאוזנים של הענפים מפירים את האיזון וההתמקדות בשבירה, שהיא הנושא שלך. השניה מוצלחת יותר, אבל אני אוהבת את היכולת שלך ללכת סביב נושא ולכן גם לתמונה הזאת יש מקום מעניין, לדעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים תשמעי, אני עוברת כאן על התמונות שלך וכולי נפעמת! יש לך בהחלט כשרון ואת יודעת את העבודה. מתי האלבום? .. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-) הווה- הילדונת השרועה על החוף עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים. חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין. (ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה). [ליצירה]
- [ליצירה] כקודמתי, גמני מזדהה.כ"כ. הדור שלנו מלא כמיהה לרוממות, תשוקה לקודש, רצון עז לפעול, ונותר ללא רועה- ללא מנהיג כריזמתי שיאסוף את כל הכוחות האלו וינווט אותם לכיוון חיובי ורצוי. (ולכל מי שיצעק "הרב אליהו".. נו באמת). באמת מתסכל לפעמים. וקטנטונת..את כותבת מקסים, אעקוב אחריך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מוכרחה להתוודות-קשה לי. קשה לי עם שירים שהם רשימת מכולת. אין לי ספק שהיצירה נכתבה ממקום עמוק,כואב ורגיש, ומי כמוני תצעק את המסר שלך בראש חוצות, ועדיין. פרגן לנו קצת יותר מלל בבקשה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני..פשוט..חסרת מילים. כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!! [ליצירה]
- [ליצירה] במאמץ עילאי אני מתגברת על הציניות ("לראות את היופי בדברים הקטנים"..אין יותר קיטש מזה) ומודה שזה סיפור יפה, ובעיקר נעים וזורם לקריאה. (ותודה לילד שהמליץ והביאני עד הלום) [ליצירה]
- [ליצירה] לא, אבל יכולה להבין למה חשבת (החומה..) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד). צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה. אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה. 2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר. בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד-"פרפר מרחף בספונטניות" :-) [ליצירה]
תגובות