הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
בוא'נה, עשית הסטוריה. במכה אחת הסכמתי גם עם דב וגם עם שי, וזה ממש לא קורה הרבה..
לא מתיימרת שהבנתי הכל, אבל מה שכן-
גרם לי געגועים לספריות ישנות וחשק לארוחה בתמול-שלשום..
הבית האחד-לפני-אחרון - נהדר.
אבל בבית האחרון לגמרי הלכתי לאיבוד. ):
[ליצירה]
הדפסתי את הסיפור, וכמה פעמים הוא הזכיר לי...
מה שאומר שיש לך חלק לא קטן בזכות שהיתה לי לפני כמה ימים לברך בשם ומלכות ולספור תשע וארבעים יום שהם שבעה שבועות..
אז תודה. ( :
[ליצירה]
גליה - תודה, ותאמיני לי שגם אני רציתי נעילה אופטימית יותר.
ידידה: תודה רבה על דבריך המחזקים. (אם כי, הפספוס והאשמה בשיר, יותר משהוא מתייחס לכך שלא דאגתי למלא את פורים בתוכן הוא מדבר על כך שאטמתי את עצמי מלהיות כלי לאור.וגם אלו לא הגורמים היחידים לעצבות.
ואני חושבת גם שבשביל להשליך את עצמך באופן כזה, ולסמוך על הקב"ה שיעשה בשבילך את העבודה הרוחנית צריך להיות ר' נחמן.)
אבל בכל אופן דברייך עודדו אותי עד מאד - תודה!
[ליצירה]
לדעתי - מגיע לשיר הזה שתתאמץ יותר כדי שהוא גם לא ייראה כשיר פשוט, שיחשוף בעצמו קצת יותר מהרובד הפנימי, ואז אנחנו נוכל להמשיך הלאה.
שיר הזקוק לכך שיצביעו עליו ויאמרו "יש כאן יותר ממה שנדמה" - איננו שיר שלם בעיני.
בהצלחה!
[ליצירה]
אני לא חושבת שיוחאי התכוון שיש בעיה בתיעוד, אבל בצילום צריך להפוך את התיעוד למשהו מעניין. לכן אני חושבת שהמרחק גורם לתמונה להיראות מאד בנאלית ולא כל כך מעניינת - כמו צילום משפחה, או סתם צילום נוף שבמקרה נתקע בו רחפן.
גרסת המיקרו היתה יכולה להיות מושלמת אם הוא היה גם באויר.
תגובות