אני מבטיח לך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התמונה חזקה אמן שזאת תהיה ה"מלחמה" האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כ"כ לא מבינה בצילום כך שאני רק אומר שהכותרת חזקה!! תמונה מקסימה בעיניי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה בגלל הסורק. <שפה תחתונה משורבבת למעלה בדכאון מיואש> [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבטיח לך... דם יזע ודמעות ודמעות ודמעות... [ליצירה]
- [ליצירה] שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו. לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה. נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה לכבוד פסח. תיהנו. [ליצירה]
- [ליצירה] יופפפפפי!!! רק תראה כמה שהרקפת הגבוהה קיבלה נוכחות פתאום,במקום יות רקפת חיוורת שמתמסמסת על רקע שמיים חיוורים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אפילו טוב מאד. ארספואטיקה מהסוג שאני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם את זה אהבתי, והזדהיתי. במיוחד עם הסוף. אני אוהבת את האופטימיות שלא מדחיקה ומכחישה, אלא ממשיכה למרות הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הלחם הוא מחימר, חוץ מהפרוסה שמונחת ליד. איפה החלות של שבת? זה רק לחם, נראה לי.. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה לראות שיר כזה אצלך. אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות. (וכן, גם הזדהיתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] זה - !בום! - היה ביתי, עם גינה - !בום! - בלי גינה... [ליצירה]
- [ליצירה] האנאפורה לדעתי מיותרת ומכבידה על הזרימה של השיר. מציעה להשאיר אותה רק בחלק מהשורות. וחוץ מזה - יפה. נהניתי בעיקר מהבית החמישי והשביעי. [ליצירה]
תגובות