[ליצירה]
אני מתנצלת מראש אם אני פוגעת - כבר שמתי לב שכשאנשים כותבים על חוויה קרובה אליהם קשה להם לנתק אותה מאיכות הכתיבה. אז אני לא מתייחסת לתוכן אלא רק לצורה, כרגע. את מגזימה מאוד מאוד עם השלוש נקודות.[...] מאוד. מאוד מאוד, אפילו. למעשה, להשתמש באפקט הזה ארבע עשרה פעמים באחת עשרה שורות זה יותר ממוגזם. זה קוטע את הקריאה ואיתה גם את הרעיון ואת ההבנה שלי. אני מדגישה את זה כי לדעתי זה קריטי; סימני פיסוק אמורים לעזור לטקסט להביע את עצמו, לא להרביץ לנו עם פטיש בראש כשהם רוצים לומר "שהיה" או "היסוס". דבר נוסף - מספרים כספרות בגוף הטקסט צורמים בעין. עדיף פשוט לכתוב את השם של המספר, כמו שהוא.
בהצלחה.
[ליצירה]
חשוב לי: האם למבנה המשתנה יש משמעות? אם לא, אני מציעה לשקול מחדש, זה מבלבל.
לא הבנתי את הסיום - השורה האחרונה מנותקת ותלושה מכל הבית. אשמח להסבר.
תגובות