נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
[ליצירה]
גדול!
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
[ליצירה]
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
<מנערת אבק מעל דף היוצר שלי..>
אני איתך באמירה. החוסר בצנזורה באתר גרם לקליקה איכותית להפוך למועדון "כל-היודע-לומר-חרוז-תפוז". יכולה להעיד על עצמי שזו הסיבה שהפסקתי להתארח כאן.
[ליצירה]
חזק (ומוכרחה לצטט בהקשר לכך, גרפיטי שמצאתי בשירותים ציבוריים מצחינים בלב ת"א: "הייתי רוצה להיות עכשיו איך שהייתי כשרציתי להיות איפה שאני עכשיו").
[ליצירה]
יאיר, זה אכן צד שני של הבעיה- שנים של הרגלים רעים גרמו גם לנו הנשים לחשוב בצורה מעוותת, לפחד במובן מסוים לעורר פרובוקציה במעשה לגיטימי (אפילו כאשר חותמת רב עליו!).
אוף.. כ"כ כואבת את הנושא.
[ליצירה]
הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
תגובות